החטיפה של דה-סו התרחשה מול ביתו, שם הוא חי עד אותו יום בשלווה עם אשתו ובתו האהובה. הוא מוצא את עצמו בבית לא מוכר, במין כלא, ולומד מן הטלוויזיה שאשתו נרצחה באכזריות ושהוא חשוד ברצח. הוא מבלה חמש-עשרה שנים בחדר חשוך, מנסה לברוח ולהתאבד, אך לשווא. יום אחד, לפתע, הוא מוצא את עצמו חופשי. מאותו רגע ואילך דה-סו נחוש בדעתו לנקום באדם שעשה לו את הדבר הנורא הזה. בעזרת מידו הצעירה הוא מוצא אותו, אבל האדם משכנע אותו בהדרגה שאולי נעשה כאן צדק. הדרמה האפלה שנפרשת לפנינו היא מקורית, מורכבת ומהפנטת. המתח והמסתורין מגיעים לשיא במערכת היחסים בין דה-סו ומידו.
סרט ראווה של ויליאם ויילר ("שועלים קטנים", "שנות חיינו היפות ביותר"). זהו עיבוד הוליוודי שלישי לרומן זה, המספר על נסיך יהודי, הנלקח לשבי הרומי ולבסוף מתנצר, בהשפעת צליבתו של ישו. אוסקר לויילר על הבימוי, להסטון וגריפית על המשחק, ולסרט עצמו - 1959. סיפור של הרפתקאות, נדודים, סכנות, השפלות ונצחונות, שעלילתו מתרחשת בתחום הדפוסים ההוליוודיים המוסכמים. יהודה בן חור הוא סוחר יהודי שגר בירושלים וחי כנסיך עשיר, בתחילת המאה ה-1. את שיגרת חייו הנוחה שובר חברו הוותיק שחוזר לירושלים כמפקד הלגיון הרומי בעיר. בתחילה הם שמחים מאוד לפגוש אחד את השני, אך עד מהרה חילוקי הדעות הפוליטיים בינהם גורמים למתחים רבים בחברות. באחד הימים בו נערך המצעד לכבודו של ראש הלגיון נופלת לבנה מביתו של יהודה ומפספסת את ראשו של ראש הלגיון, וכמעט הורגת אותו. למרות שמסלה יודע שיהודה לא אשם בכך, הוא מעניש אותו ואת משפחתו ושולח את יהודה בן חור לספינת עבדים, ואת אמו ואחיותיו לכלא. יהודה נודר נדר ונשבע לנקום את נקמת משפחתו בחברו.
ז´וליאן הוא ילד בן 12 שנשלח יחד עם אחיו הבכור ללמוד בפנימיה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. יום אחד מצטרף לכיתתו ז´אן, ילד חדש ואפוף מסתורין. תוך חיטוט בחפציו, מגלה ז´וליאן את סודו הגדול של ז´אן - שם משפחתו האמיתי הוא קיפלשטיין: יהודי. היחסים בין שני הילדים מתהדקים והולכים, עד ליום שבו נכנסים לכיתה שני אנשי גסטפו בחיפוש אחר יהודים. המבט של הילד הנוצרי בחברו הנלקח לדרך שאין ממנה חזרה, צורב בזכרון משך חודשים ארוכים אחרי הצפיה. "להתראות ילדים" מחזיר את לואי מאל לעבודה בצרפת אחרי עשור של גלות יצירתית בארה"ב - אל סיפור אוטוביוגרפי-בחלקו שאותו חלם להסריט מאז החלה הקריירה הקולנועית שלו. תוך כדי הצדעה ל"אפס בהתנהגות", יצירת המופת של ז´אן ויגו, הוא מגיש סרט שקול, שסיגנונו מצטנע במתכוון, ומניח את עיקר המשקל על גישה אנינה ולא צעקנית, על סיפור אנושי ונוגע ללב, ועל החיים בצרפת של ימי הכיבוש הנאצי.
המקצוען הוא סיפורו של איש השירות החשאי בצרפת, שנשלח לאפריקה, כדי לרצוח את אחד מנשיאיה. מחמת שינוי במדיניות החוץ של צרפת, מוסגר הסוכן לשלטונות האפריקאים, המושיבים אותו במחנה מעצר, מופקר לעינויים כבדים. הגיבור מצליח לברוח מהמחנה, והוא חוזר לפאריז, כאורח ממשלת צרפת. הוא מצליח לעשות זאת, אחרי שהוא משטה באנשי השירותים החשאיים ובמשטרה - חבריו לשעבר, הרודפים אחריו.
השנה היא 1969, ורוחות של שינוי נושבות באוויר: בהשראת פועלו של מרתין לותר קינג נובטים בראשו של פריץ, נער דני בן 13, רעיונות של חופש ושוויון. עולמו של פריץ משתנה כאשר הוא נענש ע"י מנהל בית ספרו חסר הרחמים. בתמיכת המורה למוזיקה, שמבקש מהילדים לפתוח את הראש ולהטיל ספק בסדר הקיים, יוצא פריץ לקרב כשהוא חמוש באידיאלים וחדור רוח מהפכנית לחולל שינוי. האם הוא יצליח?הסרט קטף פרסים רבים ברחבי העולם, ביניהם שישה פרסי הקולנוע הדני ופרס דוב הזכוכית בפסטיבל ברלין.
אחרי שנים של מרדף אובססיבי מצליח סוכן FBI להכריע את הפושע שחיסל את בנו. הוא עובר ניתוח פלסטי מורכב ולובש את פני הפושע, כדי לשכנע את אחיו לגלות היכן מוטמנת פצצה מתקתקת שתחריב את לוס אנג'לס. אבל אז מתעורר הרשע מתרדמתו, ולובש את פניו של הטוב. כך, חוזרים הגיבורים למרדף בינהם, הפעם בזהות הפוכה.
צ'כוסלובקיה, תחילת שנות ה-80. מנהל בית ספר עממי מכנס ישיבת הורים מיוחדת, עקב תלונות שהתקבלו באחת הכיתות נגד המורה. המורה, גב' דראזדצ'ובה, אישה נעימה וחביבה למראה, סיגלה לעצמה שיטות מקוריות במיוחד לקדם את התלמידים, ובדרך גם לקדם מעט את עצמה. דרכים שדורשות מההורים טובות הנאה קטנות ולא מקובלות. כולם יודעים ושותקים, שכן הגברת המורה היא אלמנתו של בכיר במפלגה הקומוניסטית לשעבר, ובחברה שחיה תחת פחד תמידי עדיף לפעמים לשתוק, עד שטובת הילדים עומדת על הכף. "המורה" אשר מבוסס על סיפור אמיתי הוא סרט שנון ומרתק, אשר אפילו שלושה עשורים לאחר הקומוניזם מצליח לומר הרבה דברים חדשים על יחסי הורים- ילדים ועדיין להיות דרמה מהנה, קולחת ומשוחקת להפליא. הסרט כבש את הקהל והמבקרים בפסטיבל קארלובי וארי האחרון וזכה בפרס השחקנית הטובה ביותר.
רוברט זומבי, מי שאחראי לטבח הדמוני של "בית 1000 הגופות" (זהו גם סרט ההמשך), מביים סרט המשך שבו המשפחה הפסיכופטית מוצאת עצמה מוקפת כוחות משטרה. שלושה מבני המשפחה מצליחים להימלט, והם יוצאים למסע עקוב מדם ברחבי טקסס, ללא רחמים. הבמאי הביזארי הזה לא מרחם גם על הצופה, אז אם אתם בעלי לב מקרטע - נא להימנע - מדובר בייצוג מאוד גראפי של שחיטה וירי בגרסת הבמאי המלאה!
פרק נוסף בעלילות דון אלחנדרו דה לה וגה, שעוטה על עצמו גלימה, מסכה וכובע שחור והופך לגיבור. אנטוניו בנדרס (דספראדו) חוזר לתפקיד שכבר מילא בעבר עבור הבמאי מרטין קאמפבל (מסכה של זורו) ולצדו קת'רין זטה-ג'ונס (שיקאגו) כאשתו המרירה. היא מאיימת עליו שאם יעיז לצאת שוב למשימות הרואיות, אין לו למה לחזור. למרות המחשוף העמוק, הוא מעדיף לפרוש כנף בקליפורניה העומדת לקראת הבחירות להצטרפות לאיחוד. הרפתקה לטינית.
אישה שנולד לה בן, מחפשת אבא חורג בשבילו. היא מחליטה לגדל אותויחדיו עם ידידה הגיי, אך כשבחור חדש מתחיל להופיע הצרות מתחילות.