אחד המערבונים הקלאסיים של כל הזמנים. סרטו האלמותי של סרג'יו ליאונה (הטוב הרע והמכוער). ג`יל, בעלת עבר מפוקפק משהו, חוזרת לחוות בעלה, רק כדי לגלות שנרצח בצורה ברוטאלית. עתה, בודדה בחווה, היא חוברת לשני אקדוחנים מסתוריים. בהמשך מסתבר, שכל אחת מהדמויות משחקת משחק כפול. בנוסף לאיכויות הליאוניות, חובה לציין את הצילום הנפלא, שנושא את האיכויות של המערבונים הקלאסיים, בתוספת אווירה בראקית בלתי אופיינית.
החלק האחרון בטרילוגיה המפורסמת של סטייאג'יט ריי, גדול במאי הודו, הוא גם העמוק והמרגש מכולם. עם נישואיו נכנס אפו לעולם המבוגרים, טועם רגעי אושר, אך מתוודע גם לכאב האובדן ולשכול. ההישג הקולנועי הנדיר העניק לריי מעמד והכרה בינלאומיים והפך אותו לאחד הבמאים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע.
החלק השני בטרילוגיה המפורסמת והמופתית של סטייאג'יט ריי, גדול במאי הודו. בחלק זה עוזב הילד אפו את הכפר הבנגאלי בו נולד ונודד לעיר הגדולה בנארס, יחד עם משפחתו. בכרך הוא מגלה צדדים נוספים לחיים ואת מחיר השאיפה לעצמאות. הוא נפרד מאמו (אחת הפרידות המרגשות בתולדות הקולנוע) ויוצא למצוא את עבודתו הראשונה. את המוסיקה כתב ראווי שנקר. זוכה אריה הזהב של פסטיבל ונציה.
גיבור ספריו של אנדרו וייק הוא בלש חובב, בן למשפחת אצולה. בהשוואה לסגנון פעולתו המתוחכם, בולטים בעליבותם בלשי המשטרה פשוטי העם. אל אחוזתו הכפרית המצועצעת מזמין וייק המתנשא את הגבר שעומד לשאת את מי שהייתה אשתו. מדובר בספר נשים שבעורקיו זורם דם איטלקי ויהודי. מרגע זה בנוי הסרט סביב משחקי בילוש מתוחכמים. במסגרת הדו-קרב האינטלקטואלי בין השניים עושה הסנוב האנגלי הכל על מנת להשפיל את יריבו, ואילו זה מצליח להשיב למארחו כגמולו. סרטו האחרון של ג'וזף ל. מנקביץ' ("הכל אודות חווה") הוא יצירה מתוחכמת ואינטליגנטית שנקודת המוצא שלה - המתח שנוצר בין משחק למציאות.
הבמאי ההודי הגדול סטיאג'יט ריי (פאתר פאנצ'אלי) מנציח בסרטו עולם הולך ונעלם, שבמרכזו האריסטוקרטיה הפיאודלית של בנגל ותמיכתה באמנות, שדעכה יחד איתה. ביסאמבהאר רוי הוא אריסטוקרט שכזה, שכספו כמעט ונכחד אך מעמדו החברתי עדיין איתן. למרות שהירושה המשפחתית כבר בדרך למשכון, רוי עדיין מארח קונצרטים פרטיים ויקרים בארמונו המתפורר. הדחף שלו להמשיך ולבזבז את כל כספו על אירועים כאלה רק גדל אל מול סיפורו של צעיר חצוף, שמטפס בסולם המעמדות החברתיים.