הבמאי כריסטוף בארטייה שהתמחה בעיקר בסרטי טבע כגון מיקרוקוסמוס, ציפורים נודדות והימלאיה, מביים סרט שהוא סוג של סרט טבע מאחר וההתרחשות שלו היא בבית גידול אנושי. העלילה מתרחשת בפנימייה צרפתית יוקרתית לבנים המנוהלת בקפדנות יתר על ידי מנהל קשוח השולט בבנים הסוררים ביד רמה. כאשר מגיע מורה חדש, תמים ואנושי הוא מצליח לשנות את הרגלי הלמידה ואת גישת התלמידים לחיים באמצעות מקהלת בנים שהוא מקים. באופן מאד מפתיע המוזיקה משפיעה עליהם בצורה חיובית. הסרט היה לאחד הלהיטים הגדולים ביותר בקולנוע הצרפתי בשנה האחרונה. ארתור כהן המפיק האגדי וזוכה פרסי האוסקר כבר גיהץ את הטוקסידו.

בתקופה שבה בעלות הברית במלחמת העולם עדיין צוירו בקווים הירואיים בקולנוע, מעיז סידני לומט המצוין (רשת שידור) לתאר תמונה מאוד ביקורתית כלפי הבריטים. מחנה אסירים של הצבא הבריטי, בו אסורים חיילים מרדניים למיניהם, מנוהל תוך שימוש באמצעים סדיסטיים במיוחד. הדובדבן שבקצפת הוא גבעה מלאכותית באמצע המחנה עליה צריכים לטפס האסירים במהלך תיזוזים מפרכים. זוכה פרס BAFTA על הצילום ופרס בפסטיבל קאן על התסריט.

בצרפת בשנת 1944, מחלקת מודיעין רגלית אמריקנית נשלחת לתפוס גזרה סמוך לגבול הגרמני, שם נמצאת יחידה קרבית של הורמאכט עם אג'נדה יוצאת דופן. מבודדים מהמלחמה, שני הצדדים יצטרכו ללמוד לנהל את הסיטואציה המורכבת.

פייר פאולו פזוליני, משורר, סופר ובמאי, מרקסיסט נלהב שנזרק מן המפלגה הקומוניסטית בגלל היותו הומוסקסואל, יצר במהלך הקריירה שלו סרטים שנויים במחלוקות  אך אף אחד מהם אינו מתקרב ל"סאלו או 120 הימים של סדום", אותו הספיק לסיים קודם שנרצח.  עיבודו של פזוליני לספרו של המרקיז דה סאד הוא אולי אחד הסרטים המטרידים והדוחים שנעשו אי פעם. הוא גם אחד החשובים שנעשה. הסרט מותח ביקורת חריפה על הפאשיזם והאידאליזם, וטוען שגאולה מוסרית היא רק מיתוס. הבמאי העביר את עלילת הספר לרפובליקה של סאלו, מדינת בובות פשיסטית בחסות נאצית. נשיא, דוכס, בישוף ושופט דקדנטיים שחוטפים קבוצה של גברים ונשים צעירים לווילה מבודדת כדי לענות ולנצל אותם מינית. אונס, רצח, אכילת צואה הם רק השלב הראשון במסכת ההשפלות והברוטאליות. הסרט קשה מאוד לצפייה והוא נאסר לשידור במדינות רבות. בישראל, הצנזורה על סרטים ומחזות מעולם לא התירה את הקרנתו (עד ביטולה של זו ב-1991).

שני גברים, שש ארוחות בשישה מקומות שונים בנסיעה בכביש סביב איטליה. ליגוריה, טוסקנה, רומא, אמלפי ומסתיים בקאפרי.

בזמן מלחמת העולם השנייה מחלקה צבאית מגדוד 39 של הצבא האוסטרלי נשלחה לפטרל מחוץ לשטחי הכפר איסוראווה, בנתיב הקוקודה הידוע שבפפואה גינאה החדשה. חיילי המחלקה, טירונים צעירים חסרי הכשרה מספקת ונטולי ציוד בסיסי, הועסקו בשלל עבודות תחזוקה כמו סלילת דרכים ובנוסף לכך הותקפו ללא הרף בידי היפנים שאף ניתקו את קווי האספקה והתקשורת. מבודדים, בתנאי שטח ואקלים קשים וללא מזון ושתייה החיילים עוברים מסע של עינויים – מארבים יפניים ואינספור פצועים. הכפר איסוראווה עומד ליפול לידי היפנים והחיילים אוזרים את שאריות כוחם ואומץ לבם במאבק על הכפר. הסרט, המבוסס על אירועים אמיתיים, הוא מחווה לכוחות האוסטרליים במלחמת העולם השנייה ולעוז רוחם ואומץ לבם של חיילי גדוד 39.