סרט דרמטי מרגש ורב עוצמה שהפעיל היטב את בלוטות הדמע בבתי הקולנוע. אישה נוטשת את בעלה ומותירה אותו עם ילדו בן השש בו הוא חייב לטפל. לאחר תקופת סבל וצער עומד האב במבחן והופך הורה למופת. כאמור, דרמה שהפכה לאחד מהסרטים הבולטים ביותר על מעמד המשפחה בימינו. הופעות מרתקות של מריל סטריפ (בחירתה של סופי) ודסטין הופמן (טוטסי). כולל מאחורי הקלעים של ההפקה.

הסרט מגולל את סיפורו של מרטי (ארנסט בורגניין), קצב ממוצא אמריקאי-איטלקי המתגורר עם אמו (אסתר מינקיוטי) בברונקס ניו יורק. בגיל 34 מרטי סובל מהקנטות של משפחתו וחבריו בשל היותו רווק על אף היותו האח הבכור. למרות זאת מרטי משתדל לשמור על אורך חיים אופטימי. לאחר שאמו של מרטי מכריחה אותו לצאת לבלות במועדון ריקודים בשבת בערב הוא נפגש עם קלרה (בטסי בלייר), מורה בבית ספר תיכון שננטשה על ידי בן זוגה. במהלך הערב הם מבלים יחדיו ושניהם לומדים להכיר זה את זה. מרטי מביא את קלרה לביתו ששם שניהם מגלים חיבה זה לזה. מרטי מבטיח לקלרה שהוא יתקשר אליה למחרת אחרי המיסה בכנסייה. בינתיים דודתו של מרטי, קטרינה (אוגסטה סיולי), עוברת לגור ביחד אתו ועם אמו. היא משכנעת את אמו של מרטי שקלרה תגזול ממנה את מרטי והיא תגרום לה סבל. אמו של מרטי משתכנעת והיא מביעה מורת רוח מקלרה באוזני מרטי. בנוסף חבריו הקרובים של מרטי משכנעים אותו לוותר על קלרה ולמצוא מישהי יותר צעירה. מרטי משתכנע והוא לא מתקשר לקלרה.

ברברה סטרייסנד זכתה בפרס האוסקר על הופעתה הכריזמטית, כנערה יהודיה מברוקלין, שמצליחה לעשות את זה בברודווי ובגדול. הסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של הבדרניתזמרת פאני ברייס מהזיגפלד פוליס של שנות ה-30, ומתאר את עלייתה המטאורית לכותרות ואת מערכת היחסים שלה עם בעלה, ניק ארנסטיין. כולל כמה משיריה המפורסמים של סטרייסנד: People, Don’t Rain on My Parade ו-Second Hand Rose. סרטו של וויליאם וויילר (בן חור) עם עומר שריף (ד"ר ז'יוואגו).

סרטו הארוך הראשון של הבמאי ז'יל מימוני, על איש עסקים מצליח, בדרכו לפגישה בטוקיו, ששומע במקרה את קולה של ליסה, אהובתו מלפני מספר שנים, מבעד לדלת תא טלפון. בהתקף אובססיבי לגלות סופית מדוע נותק ביניהם הקשר, הוא מתחיל לחפש את ליסה שבינתיים שוב חמקה. הוא מאתר את דירתה ומסתתר בה, אלא שאז מגיעה למקום צעירה אחרת שטוענת שהיא ליסה... מותחן היצ'קוקי משובח (שנתן את ההשראה לסרט האמריקני "3 בפארק" עם ג'וש הרטנט מ-2004) בכיכובם של וינסנט קאסל ("בלתי הפיך") ומוניקה בלוצ'י ("הפסיון של ישו", "מלנה").

גרסתו האמריקאית של קינג וידור (סטלה דאלאס, "ההמון") לרומן האפי הכביר של טולסטוי. הפקה מרשימה, מרובת משתתפים ונוטפת דולרים שמספקת עוד הזדמנות לצפות בעיני השקד החולמניות של האלילה אודרי הפבורן (סברינה, "ארוחת בוקר בטיפאני") בתפקיד נאטאשה רוסטוב.

חייו של אדם מתחילים כאשר הוא מוצא שקית מזומנים ומנסה לפענח אותה בשביל להחזירו לבעליו החוקיים.

ג'וש וקורנליה הם זוג ניו יורקי בני ארבעים פלוס. הם מעולם לא הביאו ילדים לעולם, ומרגישים שלמים עם ההחלטה, אלא שג'וש מרגיש שמשהו עדיין חסר בחייו. בזמן שכל החברים שלהם מגדלים ילדים, השניים מתחברים עם זוג היפסטרים צעירים, אשר מכניסים רוח חדשה לחייהם, וגורמים להם להרגיש שוב צעירים.

עיירת חוף עניה. הנישואים של הלן פול אולי ידעו ימים יפים יותר, אבל עכשיו זה לא משהו. פול המובטל שונא את הזרים שמגיעים לאזור ולוקחים את מקומות העבודה. הלן היא עקרת בית שמטפלת בבתה העצלה ובנכדתה התינוקת. לחייהם נכנסת טאשה, מהגרת מצ"כיה שברחה מבעל אלים ומפחדת כי ירדוף אחריה עד לכאן. סביב המתחים שנבנים בין הנפשות האבודות האלו מתרחשת הדרמה שלפנינו. "ג"יפו" הוא סרט הדוגמה הבריטי הראשון. כדרכם של סרטים הנאמנים לשבועת הצניעות, גם כאן הנזירות הצורנית היא מפתח לדחיסות רגשית. יתרה מזאת, ג"יפו אינו בנוי כסרט הנע לאורך ציר הזמן אלא, בדיוק כמו בקלאסיקה של קורוסאווה, גם כאן הסרט מחולק לשלוש נקודות מבט. הפיצול הזה מוביל כמובן לבחינה מחודשת של ההתפתחויות העלילתיות, ולהוספת נדבכים של רגש ועומד לדמויות. התוצאה היא סרט ביכורים מרשים ויוצא דופן שזכה לביקורות משבחות.