סרטה הראשון של השחקנית ג'ודי פוסטר (שתיקת הכבשים) כבמאית, הוא סיפור נוגע ללב על ילד קטן עם מוח של גאון שמתמודד עם הפער העמוק בין האינטלקט והסביבה הדורשנית לבין צרכיו הנפשיים. פוסטר מגלמת את דמותה של אמו. עם דייאן וויסט (קליעים מעל ברודוויי) כמנהלת התוכנית המיוחדת לילדים מחוננים.

טד הוא בחור צעיר שהחיים חולפים על פניו. לאחר שאשתו עוזבת אותו, הוא מבין שאין לו מה לחיות למענו, ומחליט להתאבד. אך לפני שיעשה זאת, הוא נוסע לעיר הולדתו כדי להתעמת עם בני משפחתו שלדעתו אחראים על כישלונותיו. אבל ככל שהוא מתוודע אליהם מחדש, טד נשאב לתוך הדרמה שלהם, ונעשה שוב מעורב בחייהם. ייתכן שהוא עשוי למצוא סיבה לחיות. סרט הביכורים של השחקנית קורטני קוקס.

גופתה של צעירה בשם קריסטה (בריטני מרפי), נחשפת על ידי בחורה בודדה החיה עם אמה. הרצח מוביל לליאה, סטודנטית שאחותה נעלמה בצעירותה, הנתקלת בגופתה של קריסטה בעוד היא עובדת על המקרה. הסיפור ממשיך עם רות' שבמרכז חייה מערכת יחסים של שינאה/אהבה עם בעלה. היא מגלה קשר מדאיג בין בעלה לרצח של קריסטה. לבסוף, מלורה היא אם המחפשת תשובות לבריחתה של בתה ומוצאת עזרה אצל צעירה אחרת.

עיירת חוף עניה. הנישואים של הלן פול אולי ידעו ימים יפים יותר, אבל עכשיו זה לא משהו. פול המובטל שונא את הזרים שמגיעים לאזור ולוקחים את מקומות העבודה. הלן היא עקרת בית שמטפלת בבתה העצלה ובנכדתה התינוקת. לחייהם נכנסת טאשה, מהגרת מצ"כיה שברחה מבעל אלים ומפחדת כי ירדוף אחריה עד לכאן. סביב המתחים שנבנים בין הנפשות האבודות האלו מתרחשת הדרמה שלפנינו. "ג"יפו" הוא סרט הדוגמה הבריטי הראשון. כדרכם של סרטים הנאמנים לשבועת הצניעות, גם כאן הנזירות הצורנית היא מפתח לדחיסות רגשית. יתרה מזאת, ג"יפו אינו בנוי כסרט הנע לאורך ציר הזמן אלא, בדיוק כמו בקלאסיקה של קורוסאווה, גם כאן הסרט מחולק לשלוש נקודות מבט. הפיצול הזה מוביל כמובן לבחינה מחודשת של ההתפתחויות העלילתיות, ולהוספת נדבכים של רגש ועומד לדמויות. התוצאה היא סרט ביכורים מרשים ויוצא דופן שזכה לביקורות משבחות.

אמי בת ה-11 רוצה להצטרף לקבוצה של רקדניות, אבל יש לה משפחה שמרנית שלא רואה את התחביב הזה בעין יפה, ואמי מתחילה להתקומם.