ה-"הדיקטטור הגדול" כפרודיה מזהירה על הרודנות וקריקטורה גאונית על היטלר. מעשה בחילופי זהות, בין ספר הגטו היהודי לרודן מדינת טומניה הוא אדנואיד היינקל. צ'פלין בתפקיד הכפול עובר מארמון הדיקטטור אל הגטו הנרדף, ובסגנונו המוכר והאהוב ממזג פאתוס, סנטימנט והזדהות אנושית, מחד, ומאידך בז להיטלר ולנאציזם. הסרט משופע המצאות קומיות גאוניות, כמו כן משתתפים בסרט פולט גודארד בתפקיד חנה, הכובסת היהודיה ובחירי הקומיקאים מבני הדור ההוליוודי הקודם.

נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.

אחרי הפלישה הנועזת לנורמנדי, קפטן ג'ון מילר מוביל חבורת לוחמים אל מעבר לקווי האויב כדי לחפש צנחן ששלושת אחיו נהרגו בקרב.

הסרט נפתח בגרמניה של שנת 1942. מלחמת העולם השניה בעיצומה, המוראל הנאצי בשלב זה גבוה, וסגן וורנר (הרברט גרונמייר), כתב צבאי צעיר, נשלח לסקר את הגיחה המבצעית הקרובה של אחד מצוותי הצוללות הנועזים באוקיינוס האטלנטי. לאחר שהוא מתוודע, על כמה כוסות בירה, לחבורת הטיפוסים החביבים ומפקדם הכריזמטי היינריך לימן (יורגן פורכנאו), עולה וורנר על סיפונה של אותה צוללת, משוכנע כי הוא עומד לתעד מסע זריז של עוד ניצחון מפואר עבור הרייך. לוורנר, כפי שברור לצופים מהכתובית הפותחת את הסרט, אין מושג לאיזה ברוך הוא נכנס. זה מתחיל עם המתנה ארוכה, משועממת, מורטת-עצבים, שמשהו יקרה. ואז דברים אכן מתחילים לקרות: מזג אוויר סוער, ספינות אויב, ומעל הכל - הנטייה של הצוללת, פאר הטכנולוגיה, להתקלקל, לדלוף, ולאיים לקחת את וורנר ואת יתר הצוות ישר למצולות האוקיינוס. צוות הצוללת, מבין וורנר מאוחר מדי, לא יצא לאוקיינוס כדי לנצח. הכי הרבה שהם מקווים לו זה לשרוד

באסטר קיטון מגלם את ג'וני גריי, איש הקונפדרציה במלחמת האזרחים בארצות הברית, שארוסתו היא אנאבל לי והוא עובד כמכונאי ברכבת. בזמן שאנשים רבים בעיר אולצו להתגייס לצבא, התנדב גריי ראשון אולם נדחה, מכיוון שקצין סבר שהוא נחוץ יותר כמכונאי, דבר שלא נאמר לג'וני. בזמן שהוא עוזב מדוכדך הוא נתקל באביה ובאחיה של ארוסתו אנאבל, הרומזים לו שעליו להתגייס, אולם הוא נפרד מהם והולך לדרכו. הדבר מתפרש בעיני האב כהשתמטות, וגורם לו לאמר לאנאבל שארוסה הוא פחדן, שאפילו אינו מוכן להתגייס לצבא. אנאבל מודיעה בקרירות לג'וני כי מוטב לו שיעלה על מדים אם הוא מעוניין לדבר איתה שוב ואז עוזבת. שנה חולפת, לאנאבל מגיעה הידיעה שאביה נפצע. היא נוסעת צפונה על מנת למצוא אותו, אולם הרכבת שלה היא במקרה גם הרכבת של ג'וני - נחטפת על ידי מרגלי האיחוד. ג'וני צריך להציל את הרכבת ואת הנערה האהובה עליו.

אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.

אפופיאה של דויד לין, על אלה שנפלו בשבי היפני במלחמת העולם השנייה, באחד מסרטי המלחמה המפורסמים ביותר, שהיה בין הראשונים שהצביעו על הבזבוז, הטרגיות והטפשות שבמלחמה. זהו סרט ראווה אינטליגנטי ולי הצליח למזג בו עדינות סובייקטיבית עם סצינת המונים וקרבות. אוסקר לסרט הטוב 1957.

סרטו המצוין של ארנסט לוביטש (החנות מעבר לפינה), המתרחש בפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השניה. צנחן פולני מנסה למנוע מהכוחות הנאציים להשיג את רשימת לוחמי המחתרת, תוך שהוא מתחבא בביתה של שחקנית תיאטרון חיננית. למרות הכל הוא מוצא גם זמן להתאהב. עם קרול לומברד, ג??ק בני ורוברט סטאק.

בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.

האי איוו ג'ימה היה אחת מהנקודות האסטרטגיות ביותר במלחמת העולם השניה, מכיוון שהוא ממוקם בין האזור בו שלטו כוחות ארה"ב לבין יפן. באופן טבעי, הצבא היפני היה נואש במאמציו שלא לאפשר לו ליפול לידי האמריקאים, מה שייתן להם בסיס יציאה נוח לפלישה ליפן.

שני צלפים, רוסי וגרמני, במשחקי חתול ועכבר שהם מנהלים במהלך "קרב סטלינגרד".

בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.