עיבודו המופתי והכל כך מדויק של אורסון וולס, לרוח הספר האניגמטי של פרנץ קפקא – "המשפט". אנתוני פרקינס מגלם את דמותו של יוזף ק., שמתעורר בוקר אחד לסיוט נוראי: מסתבר שהליך משפטי נגדו יצא לדרך, אבל אין לו מושג קלוש על מה ולמה. העולם הבירוקרטי ותחושת הבלהות, שעולים מתוך ספרו של קפקא, מקבלים בשר ודם קולנועי באמצעות העיצוב, זוויות המצלמה הקיצוניות, והשימוש הווירטואוזי בחלל. (הסרט בשחור לבן)
וסלי הצעיר, חי חיי שגרה רגילים ובעיניו גם עלובים ופאתטיים. הוא מתוסכל מעבודתו, חברתו בוגדת בו עם חברו הטוב ביותר והוא חי על כדורים כנגד הלחץ ההולך ומכרסם בו, הוא תוהה על משמעות קיומו, מה שהוא לא יודע שלא רחוק ממנו ישנו ארגון מתנקשים עתיק שרוצה לצרפו לשירותיו בגלל מורשתו, אביו - שאותו לא פגש מעולם. מכאן מתחיל סרט אקשן בהילוך גבוה,עם סצנות לוהטות על הכבישים וכדורים שמתעופפים לכל עבר. האם ווסלי יוכל להתפתח להיות מתנקש משובח כמו אביו בעזרתם של אנשי הארגון או שייכנע לבינוניות שאפיינה אותו עד עכשיו?