בנקודה מכריעה בחיי העסקים שלו, גורדו מבין שבנו נחטף והכופר הנדרש הוא סכום כסף שגורדו חסך בשביל עסקה כספית חשובה. גונדו מתכונן לשלם את הכופר - עד שהוא מגלה שהחוטפים בטעות חטפו - לא את בנו של גונדו, אלא את בן הנהג של גונדו. עכשיו גונדו חייב להחליט אם הילד של מישהו אחר ראוי להצלה במידה שווה.
קודי ג'ארט הוא לא סתם גנגסטר קשוח. קודי הוא פסיכופאת עם בעיות אדיפאליות, זאב בודד המכיר בעובדה שבעידן החדש שבא אחרי מלה"ע השנייה, שיטותיו מיושנות-משהו. מאידך קודי הוא מעין טרוריסט מודרני - רוצח קר מזג המוכן להרוג ולהיהרג למען המטרה ולמען האדרת שמו. בתחילת הסרט הוא רוצח שני פועלי רכבת שיכולים לזהותו. כדי לא להישלח לכלא בעוון רציחתם הוא מתוודה על שוד שהתרחש בעיר אחרת ונשלח לתקופת מאסר קצרה. כאן הוא מתיידד עם אסיר אחר, שהוא בעצם שוטר סמוי, והעלילה מובלת אל סיום אפוקליפטי מדהים... ג'יימס קגני, גדול הכוכבים של ז'אנר הגנגסטרים משנות ה-30, חוזר כאן אל חברת "וורנר" שבנתה אותו ואל סוג התפקידים שעשו לו את שמו. אבל כאן מדובר ביותר מאשר סתם סרט ז'אנר. כל הכללים של סרטי הפשע מנוצלים כדי להעלות חזיון פסיכולוגי סבוך בו באים לידי עימות הישגים מול כישלונות, קידמה מול נוסטלגיה, הגשמה מול אשמה. כל הנ"ל, בצירוף שרביט הבימוי הבוטח של ראול וולש הגדול, הופכים את "להט לבן" לאחד השיאים הגדולים של סרטי הפשע לדורותיהם.
"אם תרצה אותי שרוק לי", אומרת לורן באקל להמפרי בוגרט באחד המפורסמים שבסרטי הווארד הוקס - מגדולי הבמאים של הוליווד. בוגרט הוא בעל ספינת תיירים הנאלץ להבריח בספינתו מנהיג מחתרת צרפתי ומתאהב בבאקל. למרות העובדה שהגיבור אינו מונע ע"י אידיאליזם אלא ע"י אינדיבידואליזם בלבד, מהווה "להחזיק ולאבד" את אחת ההצהרות האנטי-פשיסטיות המובהקות של הקולנוע האמריקאי. עיבוד חופשי לרומן מאת ארנסט המינגווי
ספנסר טרייסי (משפטי נירנברג) מככב בסרטו הראשון של פריץ לאנג (מטרופוליס) בארצות הברית, לאחר שיצא לגלות מגרמניה הנאצית. הסרט מתאר את נקמתו של אדם שהואשם בחטיפה ומצא עצמו מותקף על ידי המון זועם ומוסת שארגן לינץ' בבית המעצר בו שהה. לאנג שוב מביע את דעתו על לקיחת החוק לידיים על ידי הקהילה (כמו ביצירת המופת שלו M), תוך התייחסות מוחבאת למה שהתרחש באותו הזמן במולדתו האירופית. את התסריט המועמד לאוסקר כתב נורמן קראסנה ("מר וגברת סמית'" של היצ'קוק).
פילם נואר קלאסי של הבמאי האמריקאי הגולה, ז'ול דאסן (שברח מארה"ב בעקבות רדיפות מק'ארתי), שמתרחש בין סמטאותיה העקלקלות של לונדון התחתית. מאכער מעופש מנסה לעשות קצת כסף קל באמצעות אלוף איגרוף, ונזרק מן הפח אל הפחת, בתמונה עגומה, סליזית ומדכאת של המין האנושי. ריצ'ארד ווידמארק (משפטי נירנברג) בתפקיד הראשי ולצידו ג'ין טיירני היפה (Whirlpool).
חייל משוחרר עולה על הכביש כנהג משאית בשוק הירקות והפירות, בעיקר כדי לחסל חשבונות עם איש עסקים שהרס את משפחתו וגרם למותו של אחיו. בדרך הוא מתאהב במי שמתגלה כגייס חמישי. מלודרמה אפלה של הבמאי ז'ול דאסן (Rififi), רגע לפני גלותו לאירופה בעקבות ועדת מק'קארתי, על אדם שנבגד ונלחם כנגד כל הסיכויים.
נגן פסנתר מאוהב ננטש על ידי אהובתו שמחליטה לנסוע לקליפורניה. כשהוא מחליט לעקוב אחריה, הוא הופך לנווד ועולה על טרמפ מערבה. מכאן חייו מקבלים תפנית חדה, מרומן רומנטי לסיוט פילם-נוארי. הנהג שלוקח אותו מת מהתקף לב, והנווד שלנו, מחשש שיואשם ברצח על ידי המשטרה, תופס את מקומו, לוקח עליו את זהותו של הנפטר, וממשיך לנסוע בבגדיו ובמכונית שלו. לרוע מזלו הוא פוגש אישה תככנית שהכירה את הנהג המקורי ויודעת שהוא מתחזה. אבל גם לה יש כמה תוכניות להפוך למיליונרית, והגיבור נסחף ונסחף לתוך משהו בלתי צפוי. פילם נואר מחוספס, הישר מליין סרטי ה-B של הוליווד, ליין עני במשאבים אך אמיץ בהתבטאויותיו ("האוזן השלישית").
מו"ל של עיתון מסלים את מאבקו בעונש המוות. לשם כך הוא מגייס את ארוסה של בתו, סופר בתחילת הדרך. השניים מביימים ראיות לרצח בלתי מפוענח של אישה. כאשר האצבע מופנית כנגד הסופר, כאשר הוא על סף גזר הדין, כאשר התרמית עומדת לצאת לאור, משתנות הנסיבות ואיתן גם גורלו של הגיבור... סרטו האחרון של לאנג בהוליווד מכיל את האלמנטים שאיפיינו את מרבית הקריירה שלו ? בחינת חוט השדרה המוסרי של גיבוריו ושל דרכו העקלקלה של הצדק. כאן, גם כי ההפקה סבלה מתת?תקציב, אך בעיקר כי חלקים מן הדרמה מתרחשים בבית המשפט, הוא מאמץ גישה קולנועית מרוסנת, יבשה משהו. אך דווקא יובש זה מתגלה לבסוף כאחד האלמנטים היעילים ביותר ההופכים את סופו של הסרט למוצלח כל כך.