סרטו הראשון של רוברט דה נירו כבמאי. שיתוף פעולה בין השחקן צ'אז פלמינטרי כתסריטאי ודה נירו כבמאי הניב את אחד מסרטי הפשע האיכותיים והמרגשים של שנות התשעים. סיפור התבגרותו של נער איטלקי בברונקס של שנות השישים. על חייו משפיעות שתי דמויות אב מנוגדות. האחד, אביו הביולוגי, נהג אוטובוס חרוץ וישר (דה נירו), והשני הגנגסטר השכונתי (פלמינטרי), שהופך אותו לבני טיפוחיו ולעוזרו האישי. דה נירו מביים את השחקנים ברגישות ובעוצמה ויוצר דרמה נוקבת וקורעת לב.
הוא היה סופר. הוא חשב שהוא כותב על העתיד אך זה בעצם היה העבר. זהו סיפור, רכבת מיסתורית עוזבת ל-2046 פעם בכמה זמן. לכל אחד שהלך לשם הייתה אותה המטרה - לתפוס מחדש את הזיכרונות האבודים שלהם. זה נאמר ב-2046, שום דבר לא השתנה מעולם. אף אחד לא ידע בביטחון שזוהי האמת, בגלל שכל מי שהלך לשם מעולם לא חזר - מלבד אדם אחד. הוא היה שם. הוא החליט לעזוב. הוא רצה לשנות.
סיפור נוסטלגי של שנות ה60. קבוצה של 7 חברי קולג' לשעבר יוצאים לכנס בסופשבוע בפוש סאות' בעקבות מותו של אחד מחבריהם הפגישה בבית הקברות מסתיימת בבילוי משותף של סוף שבוע, מפגש של חשיפה עצמית, על מה שעבר עליהם מאז נפרדו.