יותר מכל סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים והתשעים, מסמן סרטו של סקורסזה את תחייתו של הז'אנר. אמנם הוא מגמד את המיתוסים הקשורים בעולם המאפיה, ומתבל את סרטו באירוניה והומור, אבל הסרט בכל זאת מכיל את מרבית מרכיבי הז'אנר הקלאסיים. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הנרי היל, גנגסטר שהפך לעד מדינה.

סרט קלאסי ומענג, העוסק בתעשיית הבידור עצמה, עם בטי דייויס באחד מתפקידיה הגדולים. מעריצה צעירה מתגלגלת אל סף דלתה של שחקנית מזדקנת, ולאט אך ביסודיות חותרת לקחת את מקומה ולרשת את חייה, כולל התהילה. ג'וזף ל. מנקייביץ' משרטט פורטרט אכזרי ומצחיק של עולם התיאטרון, באחד הסרטים המצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע. מרילין מונרו הצעירה בתפקיד קטן. הסרט זכה בכל האוסקרים החשובים - כולל לסרט, לבמאי ולתסריט, ובפרס הגדול בפסטיבל קאן.

מרלון ברנדו בשיאו, בתצוגת משחק מדהימה שהקנתה לו אוסקר, כמתאגרף ממורמר שהופך לפושע מיוסר ומוצא עצמו בלב מאבק פועלים שמנהלת המאפיה המקומית. אווה מארי סיינט היא הבחורה הקסומה שמאירה את דרכו. סרטו המהולל של הבמאי איליה קאזאן (חשמלית ושמה תשוקה, קדמת עדן) המוהל בשלמות פשע, כאב וגאולה. הסרט זכה ב-8 פרסי אוסקר.

סרטו של הבמאי הדני, לארס וון טרייר, שהזמין את ביורק להיות השחקנית הראשית ואחראית על הפס קול בסרטו על קהילת מהגרים בארצות הברית. ביורק, בסרטה הראשון, משחקת את סלמה, שהגרה לארצות הברית עם בנה. לסלמה יש קשיי ראייה קשים במיוחד, היא מאוד אוהבת מוזיקה ומשחקת בתאטרון, גם כשהיא לא מצליחה לראות היכן הבמה. היא עובדת במפעל על מנת לפרנס את עצמה ושומרת כל אגורה ממשכורתה למטרה נעלה. אט אט ראייתה דועכת עד שכמעט נעלמת. כשבעל הבית שלה, שנכנס לחובות, מגלה שהיא מחביאה כסף לא מועט בביתה, הוא מחליט לקחת אותו כדי לשלם את חובותיו, רק שסלמה הבינה שלקח את הכסף ומתעמתת איתו והעלילה מסתבכת. סרט קשה לצפייה, הן מבחינת אופן הצילום והן מבחינת מצבה הקשה של הדמות.

שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.

בלאנש דובואה, יפהפיה דרומית שברירית, המגיעה לביקור בבית אחותה ההרה, סטלה. שם היא פוגשת את בעלה של האחות, סטנלי, איש גס ואלים, שמסרב להאמין לתדמית של בלאנש ומנסה להבין מה עומד מאחורי הביקור שלה. העניינים מסתבכים כשחברו למשחק הקלפים, מיטש מתאהב בבלאנש המסתורית, והמתח מגיע לשיאו כשסטלה נוסעת לבית החולים ובלאנש וסטנלי נשארים בבית לבדם.

מישל מתחיל לכייס אנשים כתחביב ונעצר כמעט מייד, מה שנותן לו הזדמנות להרהר במוסריות של הפשע.אחרי שחרורו, עם זאת, אמו נפטרת והוא דוחה את תמיכת חבריו, ג'ין וג'ק, לטובת חזרה לכייסות (אחרי לקיחת שיעורים ממומחה), כי הוא מבין שזו הדרך היחידה עבורו לבטא את עצמו...

עיבוד מרשים לספרו החשוב של גינתר גראס, שהקדים את זמנו בעשור לפחות. סיפור משפחתו של הילד אוסקר דרך זווית הראייה של מי שבחר להפסיק לגדול כשגילה עד כמה מלוכלך ולא אמין הוא עולמם של המבוגרים, ובסופו של דבר בחר ליטול בו חלק. עלייתם של הנאצים לשלטון מאפשרת גם לחריג כמו אוסקר להשתלב בחברה הארית הטהורה, ונפילתם היא הפתח שלו להשתחרר מהאינפנטיליות שבה דבק כל חייו. הילד דיוויד בננט - שמופיע היום בעיקר בתיאטרון - העניק לעיבוד הקולנועי חלק נכבד מייחודו. הסרט זכה באוסקר לסרט הזר