פאוסטה לקתה במחלה המכונה "חלב הצער", מחלה שינקה מחלב אמה. מקור מחלה זו אינו בחיידק או בדלקת אלא באונס ובהתעללות שחוו נשות פרו בשנות הטרור. שיר אימה שנהגה האם לשיר לפאוסטה מילדות לימד אותה על מאורעות העבר, והיא ממשיכה לשמר אותם בגופה שלה. כאשר אמה של פאוסטה מתה בפתאומיות פורצת שרשרת אירועים לא צפויים המשנים את חייה באורח דרמטי. היא נאלצת להתמודד עם פחדיה האיומים ולצאת למסע של שחרור. הבמאית הפרואנית קלאודיה יוסה יצרה סרט מרהיב, מטלטל ורב-עצמה על טראומה של נשים העוברת מדור לדור. הסרט זכה בפרס דוב הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 2009, כמו כן היה מועמד לפרס האוסקר.
דרמה המבוססת על ספר – נציגת אוסטריה לטקס האוסקר 2020. זוג שמתמודד עם בעיות פוריות יוצא לנופש על חופי סרדיניה, אך קשיי הזוגיות מלווים אותם גם שם – והמשפחה שנופשת בסמוך אליהם לא תורמת למצב.
סמדר, נערה מוחצנת ומרדנית, ומירית, נערה מופנמת וצייתנית, מצוותות יחד למשימות פטרול בירושלים, במסגרת שירותן הצבאי. השתיים, נערות בנות 18, עסוקות בעיקר בעולמן הפרטי
דידרה ולייני, שתי אחיות נערות, חיות עם אמן היחידנית בזמן שאביהן עסוק בעבריינות במשרה מלאה. ומבוכות גיל ההתבגרות פוקדות אותן בקביעות, ממש כמו הרכבת הרועשת החוצה את החצר האחורית של ביתן. חייהן מסתבכים עוד יותר כאשר אמן נעצרת עקב עבירה קלה. כדי לעזור למשפחה מתכננת דידרה להתחיל לשדוד רכבות, והמזימה עולה יפה עד שבלש של חברת הרכבות מתחיל לרחרח.