מעשה בשני חברים ששרדו בקושי את הלימודים באקדמיה. מי שעזר להם היה חברם הנון-קונפורמיסט, סטודנט אידיאליסט שיום אחד נעלם. שנים חולפות ודומה שכל אחד מהחברים שקע בחייו הבורגניים. שיחת טלפון מיריב מתקופת הלימודים, טיפוס חרשן ומעצבן, מובילה אותם לצאת למסע חיפושים אחר חברם - למען הכבוד, הנוסטלגיה והגעגועים.
"נראה לי כי החופש, ובמיוחד חירותה של האישה, אינו ניתן במתנה, אלא חייב להיכבש", כך אמר פדריקו פליני על יצירת המופת הסוריאליסטית שלו. מבחינה מסוימת, פליני חוזר כאן אל הדמות שעיצב עם ג’ולייטה מאסינה ב"לה סטרדה" וב"לילות כביריה" - סיפורה של אישה החיה את הדמיון כאילו היה מציאות, ומתמודדת מול רוחות רפאים בתוך חיי נישואין יציבים לכאורה. צבעוני, עשיר בקומפוזיציות ובעיצובים, חכם ונוגע ללב.
לארי דויד הוא מיזנתרופ נרגן ואוון רייצ'ל ווד, היא נערה צעירה ונאיבית שברחה מביתה בדרום ארצות-הברית. כאשר הוריה השמרנים מגיעים להציל אותה, כולם נסחפים למערבולת רומנטית מלאת סיבוכים והפתעות. כולם מגלים שכדי למצוא אהבה צריך להיות בר מזל וגם לדעת להעריך את "מה שעובד". השותפים הרומנטיים בסרט נפרדים ומתאחדים בחיפוש אחר האושר, מגלים שאין חוקים באהבה, שכולנו חייבים ללמוד גמישות מהי ולהיות מציאותיים. "כל אהבה שתצליחו לקבל ולתת... כל פיסת אושר שתוכלו להעניק...כל מידת חסד... ולו זמנית... מה שעובד" – הוא שמחזיק אותך בחיים.
זאק קופר, בן נעורים שמתבאס מהמעבר לעיירה קטנה מהעיר הגדולה, מוצא סיבה לאופטימיות כשהוא פוגש נערה יפהפיה בשם האנה שגרה לידו ובנוסף הוא מתיידד עם נער בשם צ'אמפ. הענין מתחיל להסתבך כשזאק מגלה שאביה המסתורי של האנה הוא למעשה ר.ל. סטיין, הסופר של סדרת רבי המכר "צמרמורת". כשזאק מתחיל להכיר את המשפחה המוזרה שגרה לידו הוא מגלה שסטיין מחביא סוד מסוכן: היצורים שמככבים בסיפורים שלו הם אמיתיים וסטיין שומר אותם נעולים בתוך ספריו כדי להגן על הקוראים שלו. כשיצוריו של סטיין משתחררים בלי כוונה מכבלי ספריו, חייו של זאק הופכים להיות משונים. בלילה מטורף של הרפתקאות, זאק, האנה, צ'אמפ וסטיין צריכים לעבוד כצוות ולתפוס את כל ההמצאות ממוחו הקודח של סטיין - כולל סלאפי בובת הפיתום, הנערה עם המסיכה הרדופה, גמדי הגינה ועוד - ולהחזיר אותם אל הספרים שממנו הם פרצו, על מנת להציל את העיירה.
בשנת 1966 אספו בוב ראפלסון (רסיסי חיים) וברט שניידר, ארבעה צעירים מוזיקליים והרכיבו את להקת הפופ-רוק, The Monkees, לצורך צילום של סדרת טלוויזיה. הסדרה עקבה אחר מסע הופעותיהם ורצה עד 1968 השנה בה יצר ראפלסון את הסרט הפסיכדלי הזה עם חברי הלהקה. בניגוד לסדרה היחסית אכילה לקהל של התקופה, הסרט פנה לכיוונים סאטיריים ובוטים יותר. הוא משלב קונצרטים עם קומדיה, הומאז לאומנות הקולנוע וזעקה פוליטית פציפיסטית בשיאה של מלחמת וייטנאם. ג'ק ניקולסון כתב עם ראפלסון את התסריט, רגע לפני שכיכב ב"אדם בעקבות גורלו" וקנה את מקומו בהיסטוריה.
קיטאנו כתב. קיטאנו ביים. קיטאנו מגלם את התפקיד הראשי הכפול. שימו לב: סלבריטאי בשם ביט טאקשי חי את חיי הזוהר. יום אחד הוא פוגש שחקן מתחיל בשם קיטאנו שנראה בדיוק כמוהו, רק בלונדיני. ביט טאקשי מתחיל להזות שהוא קיטאנו. במאי: טאקשי קיטאנו (זאטואיצ'י). זאת לא בדיחה. זה לא תרגיל. מדובר בזמן אמת. גדול במאי יפן של עשר השנים האחרונות מתעסק קצת עם עצמו במראה. עם רן אוסוגי (אודישן) בתפקיד המנג'ר.
קומדיה משפחתית על בתו של בעל אורוות רכיבה בדרום העמוק, שמחליטה לעזוב את בעלה הבוגדני ובכך מעוררת את כל ההדחקות במשפחתה, כולל בין הוריה. האמנציפציה הנשית הפתאומית הזו עוזרת לה לעמוד לראשונה גם מול אביה הפטרוני.
דיקי רוברטס היה ילד-כוכב אי שם בשנות ה-70. היום הוא בן 35 ועובד בחניית מכוניות. משתוקק למשוך מחדש את אור הזרקורים, הוא הולך לאודישן לשחק תפקיד של בחור נורמלי, אבל הבמאי רואה במהרה שדיקי הוא הכל מלבד בחור נורמלי. מיואש לזכות בתפקיד, דיקי שוכר משפחה שתעזור לו לשחזר את הילדות שלו ולנסות לגדול כילד רגיל.