שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.
ג'ק ובת' נישאו כשהיו בני 18. נולדו להם חמישה ילדים. ג'ק מבלה את רוב זמנו בפאב ומוכיח את גבריותו בעזרת אגרופיו – גם כלפי אשתו וילדיו. הבן הבכור הצטרף לחבורת רחוב, הצעיר נלקח למוסד של לשכת הסעד, ואת המחיר הכבד ביותר משלמת בתו בת-העשרה – גרייס. סרט קשה וחזק שעורר ויכוח ציבורי חריף כשעלה על מסכי הקולנוע בניו זילנד, לצד הצלחה קופתית אדירה והצלחה קולנועית עם 8 פרסי ה"אוסקר" הניו זילנדי.
סיפור אהבתם של אוטו, צעיר אינטליגנטי המאמין ברעיונות נשגבים כמו אהבה נצחית, ואנה, צעירה פקחית, נועזת וספונטנית. סרטו של חוליו מדם שעניינו גורל ומעגליות, נפתח כאשר אוטו משתקף בעיניה של אנה, ומגיע לשיאו בלפלנד הקפואה, לשם מגיעה אנה הבוגרת על מנת למצוא את אהובה שנעלם. צילומים עוצרי נשימה בסרט רומנטי להפליא, שביים אחד היוצרים החשובים הפועלים כיום בקולנוע הספרדי. עם נאג'ווה נימרי, שכיכבה גם בסרטו המוכר ביותר של מדם, "סקס ולוסיה".
על בסיס סיפורים מאת ריימונד קרבר, טווה רוברט אלטמן סרט רחב יריעה ששלל עלילות המשנה שלו בנויות סביב לא פחות מ22- דמויות. קליידוסקופ הרמוני מושלם הנע מגיבור אחד למשנהו, מלוקיישן אחד לאחר, ובתוך כך חושף את השקפת עולמו האישית של יוצרו. "יצירת מופת" תהיה הגדרה הולמת ל"תמונות קצרות". (מ"האוזן השלישית").
סרט התבגרות הזוי ומוזר המתרחש באמצע שנות ה-70' ומתאר את קורותיהן של חמש האחיות היפהפיות של משפחת ליסבון. הבנות גדלות באווירה נוצרית ושמרנית עם אם שתלטנית ואב מופנם. הבת הצעירה מתאבדת, חיי המשפחה נהרסים והאם כולאת את שאר בנות הטיפש-עשרה בבית. מכאן מסופרת הטרגדיה המשפחתית דרך עיניהם של הבנים המאוהבים בילדות ומציצים עליהן מעבר לרחוב. את הסיפור העגום הזה מעבירה קופולה עם הרבה הומור שחור, מוסיקה עדכנית לתקופה ואווירה מהפנטת.
מותחן המבוסס על אירועים אשר התרחשו במציאות. בשיאה של מלחמת העולם השניה, חבורה של קצינים גרמניים רמי-דרג מתכננים מזימה להתנקש בחייו של אדולף היטלר, ולהשתלט על הפיקוד הצבאי בכדי לסיים את המלחמה. למבצע ניתן שם הקוד "ואלקירי", על שם תכנית החירום שנועדה לשימוש במקרה של מרד כנגד השלטון הנאצי. תכנית זו הותאמה ע"י המבצעים בכדי לוודא את הצלחתם, אך מסיבות שונות התכנית שהוצאה לפועל ב-20 ביולי, 1944, נכשלה.
עיבוד מרשים לספרו החשוב של גינתר גראס, שהקדים את זמנו בעשור לפחות. סיפור משפחתו של הילד אוסקר דרך זווית הראייה של מי שבחר להפסיק לגדול כשגילה עד כמה מלוכלך ולא אמין הוא עולמם של המבוגרים, ובסופו של דבר בחר ליטול בו חלק. עלייתם של הנאצים לשלטון מאפשרת גם לחריג כמו אוסקר להשתלב בחברה הארית הטהורה, ונפילתם היא הפתח שלו להשתחרר מהאינפנטיליות שבה דבק כל חייו. הילד דיוויד בננט - שמופיע היום בעיקר בתיאטרון - העניק לעיבוד הקולנועי חלק נכבד מייחודו. הסרט זכה באוסקר לסרט הזר
העלילה השייקספירית הועתקה לורונה-ביץ' בקליפורניה. בני קפיולט הם כנופיית היספנים לבושי שחורים ויריביהם בני מונטגיו הם נערי חוף קליפורניים בחולצות נוסח הוואי. מרקוצ'יו הוא דראג קווין שחור וקרבות הרחוב מעוצבים בסגנון מערבוני ספגטי וסרטי פעולה הונג-קונגיים. נוסחת האם.טי.וי. השייקספירית של הבמאי האוסטרלי באז לרמן ("רק לרקוד") היא אולי העיבוד השייקספירי המקורי ביותר מאז "כס הדמים" של אקירה קורוסאווה. העלילה מתנהלת בקצב תזזיתי, חיתוכים מהירים וקיצביים, עיצוב פופיסטי, קיטשיות מופגנת, כשבהצד הויזואלי המהמם משתלב היטב עם פס הקול הרוקיסטי. אין להתפלא שהשחקן הבריטי בן קינגסלי הגדיר סרט זה כעיבוד השייקספירי המוצלח ביותר לקולנוע.
יוצרת קולנוע צעירה שמחפשת את דרכה, מגלה כיצד להפוך לכוכבת באינטרנט כאשר היא מתחילה ליצור סרטונים עם זר כריזמטי.
סרט מתח קומי. מעין קומדיה על סיפור רציני לכאורה, הלועגת לפטריאכליות ולגזענות. קוקי היא ישישה עשירה ואקסצנטרית, המתגוררת בעיירה הולי ספרינגס שבמיסיסיפי. כאשר געגועיה לבעלה המנוח גוברים, מחליטה קוקי לשים קץ לחייה. אחייניתה המטורפת שמגלה את גופתה, מחליטה להשתעשע ולארגן את זירת המוות, כך שמותה של קוקי יראה כאילו נרצחה על ידי פורץ. החשד ב"רצח" המדומה נופל על וויליס, גבר שחור ושתיין, שהוא גם חברה הטוב של קוקי. צוות שחקנים מושלם מפאר סרט זה, והופך אותו לקומדיה אינטיליגנטית ומקסימה (נלקח מ"האוזן השלישית").
חוקי המשיכה הוא סרט שמכיל סאטירה וקומדיה שחורה, שיצא בשנת 2002, ומבוסס על רומן באותו השם שיצא ב-1987. הסרט מתמקד בחבורת סטודנטים פרועים בקולג', ובעיקר במשולש אהבים של שלושה מהם. ברט איסטון אליס, כותב הרומן, ציין שהסרט, בבימויו של רוג'ר אייברי, הוא ההכי קרוב למקור מבין הסרטים שנעשו בהתבסס על ספריו.