אנה היא אחות החיה חיים שקטים ושגרתיים בפרברים. בוקר אחד אנה קמה ומגלה כי בעלה הפך לזומבי-מפלצת חסרת מנוח, הולכת ונרקבת במהירות, עם מחשבה רצחנית אחת בלבד, לאכול אותה. אנה בורחת מהבית, ונחרדת לגלות כי כמעט כל אנשי העיר הפכו לזומבים רעבים. המעט שנותרו אנושיים, מבינים שכדי להם להתחיל לברוח. אנה נתקלת בקבוצה של ניצולים וכולם יחד מוצאים מקלט בקניון הגדול. כאשר מאות זומבים נוהרים לשם ומנסים להכנס פנימה, הם מבינים שצריך לברוח הלאה אל מקום בטוח יותר.
ממציא כושל קונה לבנו מתנת חג מולד מקשיש סיני: יצור מקסים, גיזמו שמו. לגיזמו זה צמודות אזהרות חמורות: אין להניחו בקרבת מים, אין לחשוף אותו לאור ואסור להאכילו אחרי חצות. כאשר מופרות ההוראות, מצמיח הגיזמו יצורים מגעילים ושטניים, הקרויים גרמלינס, ההופכים לאיום על חיי תושבי העיירה האמריקאית השלווה.
סטודנטית מתחילה לחוות התקפים קיצוניים בזמן לימודיה באוניברסיטה באוסלו, נורבגיה. עד מהרה היא מגלה כי ההתקפים האלימים הם סימפטום של יכולות בלתי מוסברות, ולעתים קרובות מסוכנות.
ליאם ניסן (אהבה זה כל הסיפור) יוצא לטיול ביער ומגלה בדרך מקרה את ג'ודי פוסטר (שתיקת הכבשים) מתנדנדת על עץ. ג'ודי היא אישה צעירה החיה לבדה, שפיתחה דיאלקט פרטי משלה ומעולם לא נתקלה בבני אדם אחרים. ד"ר ליאם מתקשה להחליט כיצד לנהוג בה כאשר תיחשף לעולם התרבותי וכיצד ימנע מהעולם ה"תרבותי" לאשפז אותה בכפייה.
מותחן "ראשומוני" של פיט טראוויס שמתאר את האירועים במתקפת טרור על רקע ועידה למיגור הטרור שמתרחשת בסלמנקה שבספרד. מדי פעם העלילה רצה אחורה בזמן על מנת להראות את אותם האירועים, אך מנקודת תצפית שונה. זו של סוכן חשאי אמריקאי, זו של תייר עם מצלמת וידיאו וזו של מפיקת חדשות.
בעוד קריירת הציור של אנתוני תלויה על בלימה במקביל לניסיונו לשמר את מעמדו בעולם האמנות של שיקגו, הוא מתחיל לחקור את הפרטים המקבריים של אגדת 'קנדימן' בתוך הסטודיו שלו כקרקע פוריה עבור ציוריו. מבלי ידיעתו אנתוני פותח דלת לעבר מורכב אשר אט אט ממוסס את השפיות שלו ומשחרר גל אלימות מחריד אשר שם אותו במסלול התנגשות חזיתית עם גורלו.
מהיוצרים של הסרט מפעל הכדורגל מגיע מותחן חדש. בריינט (שון בין) חוזר לרחובות, המקום: לונדון של היום. הרחובות המופקרים של לונדון נעזבו ללא הפרעה לטובת העסקים במקום. בריינט חוזר מהמלחמה בעירק שם מילא תפקיד חשוב בתור צנחן, הוא לא מזהה יותר את המדינה אותה הוא עזב לטובת המלחמה. הוא נחוש בדעתו לעשות משהו בנידון, הוא אוסף קבוצה של אנשים עם דעה ברורה לשנות את המצב, ולהביא לאיזון בין מה שנכון ללא נכון, ובין טוב לרע. הוא אוכף את הצדק בצורה אכזרית ביותר בכדי להוות יריב שקול לאלו העבריינים שלא הוענשו. אבל כאשר החוק של המדינה מסופח לדרך הזאת, מי מחליט מתי באמת זה מספיק?...