רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.
נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.
יצירה מרתקת ועוכרת שלווה על מלחמת וייטנם של סטנלי קיובריק הדנה במצבו של האדם ומזמינה שפע של פרשנויות. הסרט מתחלק לשני פרקים נפרדים. חציו הראשון עוסק בטירונות של חיל הנחתים, באופן בו מסירים מן האזרחים הצעירים את זהותם העצמית, בדרך לחייתיות. בחלקו השני של הסרט אנו עוברים לוייטנאם - לא אל הג'ונגלים הירוקים אלא דווקא להריסות העיר הואה.
מועמד ל-11 פרסי אוסקר ועם צוות שחקנים יוצא מן הכלל, הסרט ממחיז את אחד מהמשפטים הרבים שנערכו לפושעים נאציים כמה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. המשפטים הללו התקיימו בשנת 1948 בעיר נירנברג שבגרמניה ונוהלו בידי צוות שופטים רב לאומי. ספנסר טרייסי (משפט הקופים) הוא שופט אמריקני הניצב בפני הכרעות קשות בנוגע למידת אחריותם של הנאשמים למעשי הפשע של הרייך השלישי. סטנלי קרמר (נחשו מי בא לסעוד) מביים דרמת בית-משפט מצויינת עם ברט לנקסטר (האי של ד"ר מורו), מרלן דיטריך (המלאך הכחול) , ג'ודי גרלנד (הקוסם מארץ עוץ), מונטגומרי קליף (יוצאי הדופן) ומקסימיליאן של (צלב הברזל) שזכה באוסקר על תפקידו.
אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.
אפופיאה של דויד לין, על אלה שנפלו בשבי היפני במלחמת העולם השנייה, באחד מסרטי המלחמה המפורסמים ביותר, שהיה בין הראשונים שהצביעו על הבזבוז, הטרגיות והטפשות שבמלחמה. זהו סרט ראווה אינטליגנטי ולי הצליח למזג בו עדינות סובייקטיבית עם סצינת המונים וקרבות. אוסקר לסרט הטוב 1957.
מבט אמיתי ומצמרר על גדוד של לוחמים אמריקאים בזמן מלחמת ויאטנאם ואיך שהם מפטרלים, נלחמים, ומתים בג'ונגלים מנקודת ראיתו של חייל חדש בגדוד, בסרט יש מראות נוראיים של איך חיילים מאבדים כל צלם אנוש ורוצחים ומתעללים באנשים בלי רחמים.
סרטו רחב היריעה של הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י (חולמים) אשר זכה בתשעה פרסי אוסקר בשנת 1988, ביניהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט מביא את סיפורו של קיסר סין האחרון פו-יי, שעלה לגדולה בתפקיד המלוכה בגיל שלוש ופינה את הכיסא בגיל שש. הסרט ממשיך ועוקב אחר גורלו ההפכפך של הילד שהובטח לו גן של שושנים, עד מותו כגנן בשנת 1967, עקב המהפכה התרבותית בסין. הסרט כולל צילומים נדירים מן העיר האסורה. עם סקמוטו ריוצ'י (עיני נחש), ג'ון לונה (ניצוד), ג'ואן צ'ן (פיתויו של נזיר), פיטר אוטול (סופרגירל). הסרט זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס BAFTA היוקרתי.
בשנות ה-70' המאוחרות של המאה ה-19 עמדה קיסרות יפן בפתח תקופה חדשה, כאשר רוחות קידמה ומודרניזציה החלו לנשב לפתחה של המעצמה, הודפות ממקומה את תפיסת העולם הפיאודלית שאפיינה את תושבי האי משך שנים רבות. בנקודת זמן זו בדיוק החליט הקיסר מייג'י לחסל את שארית הסמוראים שהמשיכו לחיות בהתאם לתפיסות עולם קודמות, במגמה לנשל אותם ממעמדם ההיסטורי כמשמרי אדמות האימפריה, ולהמשיל עליהם את לוחמיו שלו ברוח האקדח, כלי הנשק של העת החדשה. במגמה להכשיר לוחמים חדשים למשימות אלו, הובא למדינה מטעם הקיסרות הקפטן האמריקאי וודרו אלגרן (טום קרוז), בוגר מלחמת האזרחים האמריקאית העקובה מדם שהתרחשה, פחות או יותר, באותה תקופה. אולם התכניות המקוריות של הקיסר נהרסות, כאשר במהלך קרב בלימה מטעם כוחות הקיסר מול אחרוני הסמוראים נפצע אלגרן, והוא נלכד בשביים של לוחמים עתיקים אלו, שהחרב שימשה ככלי נשקם. באמצעות חוקי המוסר והכבוד שהנחו אותם בחייהם, כבשו הסמוראים את ליבו של אלגרן, ובעודו מחלים, למד בלהט את דרך חייהם ואופן לחימתם. מנהיגם, קטסומוטו, דחק בו לבחור עמדה לקראת הקרב הסופי בין הכוחות.
עלילת חייו של מהטמה גנדי, מנהיג תנועת השחרור ההודית מעול האימפריאליזם הבריטי. הסרט מתחיל במאבקו בחוקי הגזע של דרום אפריקה, עובר דרך התפתחות הפילוסופיה שלו ביחס להתנגדות הפסיבית, ומגיע עד פעולות המחאה נגד שלטון הוד מלכותה, מאסריו התכופים והירצחו על ידי פנאט מוסלמי בינואר 1948. אפוס מעמיק של ריצ'ארד אטנבורו, שזכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל לשחקן הראשי, בן קינגסלי ("לצאת נקי") בתפקיד חייו.
שני צלפים, רוסי וגרמני, במשחקי חתול ועכבר שהם מנהלים במהלך "קרב סטלינגרד".
בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.
בעתיד הרחוק שולטת על כדור הארץ כת צבאית בה האנשים מתחלקים לאזרחים ותושבים ללא זכויות. העלילה עוקבת אחרי הרפתקאותיהם של חברים מהתיכון, בנים ובנות, שניים שהולכים לחיל הרגלים, אחד, בעל כוחות טלפתיים למודיעין, ועוד אחת שהופכת לטייסת חלליות וירטואוזית. את כישוריהם עליהם להפגין במלחמה אכזרית נגד חייזרי ענק בצורת תיקנים ועכבישים הרוצים להשמיד את האנושות.
המכונות שאחראיות על המטריקס שמו על הכוונת את ציון, המוצב האחרון שנמצא בשליטת בני האדם. עכשיו הצוות חייב להגן עליו.
אגדה קסומה אודות גמד טוב לב, שמוצא נסיכה-תינוקת בעלת משמעות גורלית לעתיד העולם. עפ"י הנבואה, הילדה עתידה לסיים את שלטון הרשע של המלכה באוומורדה, שמצידה תעשה הכל כדי להניח את ציפורניה על העוללית. ווילו לוקח על עצמו את משימת ההגנה, בלוויית אביר אמיץ.
עוד לפני שמוניקה לוינסקי וביל קלינטון תפסו את כותרות התקשורת (ואת החדר האובלי בבית הלבן), נאלץ קונרד ברין (דה נירו), עוזרו המיוחד של הנשיא לבעיות מיוחדות, להציל נשיא אחר מאותה בעייה. ויניפרד איימס (הטש) היא העוזרת הנשיאותית, ויחדיו הם יחלצו את הנשיא הקולנועי מיום הבחירות הקרב. לעזרתם הם מגייסים מפיק הוליוודי (הופמן) שינחה אותם באירועים שישפרו את תדמיתו של הנשיא המושפל. שידורים מפוברקים, הצהרות מלחמה ועוד שקרים ממשלתיים מסייעים לסרט בניסיון להיות יותר מעניין מהמציאות - תחרות קשה מאוד. דסטין הופמן מועמד בצדק רב לאוסקר השחקן הטוב ביותר והתסריט גם כן ברשימת המועמדים.
הסרט האחרון בטרילוגיית המטריקס מוצא את ניו חסר ההכרה לכוד בתחנת רכבת תחתית באזור שממוקם בין המטריקס לבין עולם המכונות.