ברגע שהפרופסור לאנגלית ג'ון קיטינג מגיע לאוניברסיטת הבנים חמורת הסבר, שיטותיו הלא קונבנציונאליות לחינוך מפיחות חיים חדשים בנורמות השמרניות רבות השנים של האוניברסיטה. בעזרת חוכמתו, שנינותו וקסמו האישי מצליח קיטינג לעורר השראה בקרב תלמידיו, ולהמריצם להגשים את שאיפותיהם האינדיבידואליות למרות הלחצים הרבים המופעלים עליו ועל תלמידיו מצד הגורמים השמרניים באוניברסיטה.
ב-1948 מביים היצ'קוק את הסרט הראשון שלו בצבע, שמבוסס על מחזה של פטריק המילטון. שני חברים, מושפעים מעט מניטשה ודוסטויבסקי, מתכננים ומבצעים את הרצח המושלם - ללא מניע, על טהרת האומנות בלבד. בכדי להשלים את היצירה, מוזמנים משפחתו, חבריו וארוסתו של המנוח לארוחת ערב כשהגופה מוחבאת בחדר. בין האורחים גם המרצה שלהם, ג'יימס סטיוארט (חלון אחורי), אשר מתחיל להבין את ההתרחשויות המוזרות. היצ'קוק יצר את הסרט בווירטואוזיות אופיינית, כשצילם אותו בעשרה שוטים בלבד וחיברם לסרט אחד. מבריק!
סיפור זה מתרחש בעיירה קטנה במישור ההונגרי. בעיירה פרובינציאלית, שמוקפת בשום דבר אחר מלבד כפור. זה מזג אוויר קר מאוד - בלי שלג. אפילו בקור המבולבל הזה עומדים מאות אנשים סביב אוהל הקרקס, שמוצב בכיכר המרכזית, לראות - כתוצאה מהמתנה שלהם - את האטרקציה העיקרית, את הפגר הממולא של לוויתן אמיתי. האנשים מגיעים מכל מקום. מהישובים הסמוכים, אפילו מאזורים רחוקים למדי של המדינה. הם עוקבים אחר המפלצת המגושמת הזו כקהל מטומטם, חסר פנים ולובש סמרטוטים. מצב עניינים מוזר זה - הופעתם של הזרים, הכפור הקיצוני - מטריד את סדר העיירה הקטנה. אישיות שאפתנית של הסיפור חשה שהם יכולים לנצל את המצב הזה. המתח המתגבר לבלתי נסבל מביא לפיצוץ על ידי דמותו של הנסיך, שמעמיד פנים שהוא חסר פנים. אפילו די במראה שלו כדי לשבור רגשות הרסניים משוחררים ...
יצירת זן בודהיסטית, שופעת בשלווה ושלמות ההופכת את הנוף הפסטורלי לשותף פעיל בסיפור. הדמויות השמימיות עוצרות הנשימה נסחפות אל תוך רצף מעגלי שתחילתו מאופיין בתמימות, המשכו באהבה וסופו בהארה ולידה מחדש. היצירה הבנויה מחילופי עונות, מעבירה אותנו את מסלול הכרוניקה הידועה מראש של לידה ומוות.
ננה, מוכרת בחנות תקליטים, מידרדרת לזנות בגלל אילוצים כלכליים. עיסוקה החדש מביא אותה להרהורים על משמעות חייה, על מהות החופש והאהבה. סרט הטבוע ברוח האקזיסטנציאליזם ובנוי כסדרה של אפיזודות אוטונומיות המתקשרות זו לזו על ידי כותרות. זהו הסרט הראשון של גודאר בו ניכרת השפעת טכניקות ההזרה של התיאטרון הברכטיאני, אותן הלך והעמיק לקראת המחצית השניה של שנות הששים. הסרט מכיל גם הומאז' מרגש לסרטו של קרל תיאודור דרייר "ז'אן ד'ארק" המצביע על הזהות בין גיבורות שני הסרטים, קרבנות החברה בה הן חיות.
הפרופסור לאנתרופולגיה ג'ון אולדמן פורש. הוא אורז את חפציו ומתכוון להיעלם במכוניתו בלי הרבה תרועות ונאומים, אלא שחבריו האקדמאים לא מתכוונים לוותר לו על החגיגה ומופיעים בביתו עם כיבוד קל. אולדמן נענה להפצרותיהם לשבת עמם ולקשקש על משמעות הקיום. הוא גם מחליט לחשוף בפניהם את סוד זהותו, מה שמעורר פולמוס אינטלקטואלי מצד הנוכחים. אז מי הוא באמת ג'ון אולדמן? האם הוא מי שהוא אומר שהוא או שמא יצא מדעתו סופית?
קיידן קוטרד הוא במאי תיאטרון, שאשתו הציירת מפנטזת שהוא מת והתרפיסטית שלו מתעניינת יותר ברב המכר פרי עטה מאשר ביעוץ. כאשר אשתו עוזבת, ממלא קיידן את החלל בעבודה על מחזה חדש ומנסה להבין את משמעויות קיומו. צ'רלי קאופמן הוא אחד הקולות המקוריים ביותר בקולנוע האמריקאי בעשור האחרון. אחרי התסריטים שהקנו לו קהל מעריצים, ביניהם "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו-"שמש נצחית בראש צלול" (שזיכה אותו באוסקר), מגיעה אלינו הרפתקאתו הראשונה כתסריטאי-במאי. אהבה, אמנות, התנוונות ומוות הם רק מקצת מהנושאים שבהם הוא עוסק. אם ליצירות הרב רובדיות הקודמות שלו היו איכויות כמו-חלומיות ולא מעט מבקרים הכתירו אותן כגאוניות, הפעם גם הפילטרים שדרכם במאי מעביר את התסריט נמצאים בשליטתו.
בחלומו, פוגש ווילי וויגינס שלל דמויות ומפתח איתן שיחות על מהות החיים. סרטו הצבעוני של ריצ'ארד לינקלייטר (Dazed & Condused, Slacker) שנעשה תוך כדי שימוש בשיטה מהפכנית. הסרט צולם עם שחקנים חיים ועובד על-ידי מחשב לסרט אנימציה. חובה לראות.
קומדיה פמיניסטית המתחילה ביומה האחרון של אנטוניה, המשחזרת את סיפור חייה מהרגע בו שבה עם בתה לעיירת הולדתה לאחר מלחמת העולם השניה. הן משתכנות במקום, כאשר מעמדן כנשים עצמאיות ולא נשואות מציב אותן מעל לחברה הנורמלית, והחווה שהן מנהלות הופכת למעין אוטופיה נשית. פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1995.
האבולוציה של ג'ק, נער בן 11 ממערב ארה"ב ושני אחיו הבכורים. בתחילה העולם נראה לו נפלא, אך החולי והמוות מכים במשפחתו. כמבוגר, ג'ק מתפקד כנפש מעונה בעולם קר ואכזר. רק בעזרת הבנת קסם הבריאה הוא מצליח לסלוח לאביו, להשאיר מאחוריו את העבר לחיות את חייו מתוך השלמה עם גורלו.
הסרט מתאר יום בחייהם של מספר צעירים ביוסטון, אשר מסתובבים ברחבי העיר ללא מטרה מסוימת. הסרט היה מועמד לפרס בפסטיבל סאנדאנס והפך את לינקלטר לשם דבר בקרב קהילת יוצרי הקולנוע העצמאיים.
פייר פאולו פזוליני, משורר, סופר ובמאי, מרקסיסט נלהב שנזרק מן המפלגה הקומוניסטית בגלל היותו הומוסקסואל, יצר במהלך הקריירה שלו סרטים שנויים במחלוקות אך אף אחד מהם אינו מתקרב ל"סאלו או 120 הימים של סדום", אותו הספיק לסיים קודם שנרצח. עיבודו של פזוליני לספרו של המרקיז דה סאד הוא אולי אחד הסרטים המטרידים והדוחים שנעשו אי פעם. הוא גם אחד החשובים שנעשה. הסרט מותח ביקורת חריפה על הפאשיזם והאידאליזם, וטוען שגאולה מוסרית היא רק מיתוס. הבמאי העביר את עלילת הספר לרפובליקה של סאלו, מדינת בובות פשיסטית בחסות נאצית. נשיא, דוכס, בישוף ושופט דקדנטיים שחוטפים קבוצה של גברים ונשים צעירים לווילה מבודדת כדי לענות ולנצל אותם מינית. אונס, רצח, אכילת צואה הם רק השלב הראשון במסכת ההשפלות והברוטאליות. הסרט קשה מאוד לצפייה והוא נאסר לשידור במדינות רבות. בישראל, הצנזורה על סרטים ומחזות מעולם לא התירה את הקרנתו (עד ביטולה של זו ב-1991).
נתן, חוקר מדעי ההתנהגות ולילה חברתו לחיים מגלים ביערות, איש פרא שגדל בטבעיות בחיק הטבע, הרחק מכל חברה אנושית.