יותר מכל סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים והתשעים, מסמן סרטו של סקורסזה את תחייתו של הז'אנר. אמנם הוא מגמד את המיתוסים הקשורים בעולם המאפיה, ומתבל את סרטו באירוניה והומור, אבל הסרט בכל זאת מכיל את מרבית מרכיבי הז'אנר הקלאסיים. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הנרי היל, גנגסטר שהפך לעד מדינה.
שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.
סרטו המבריק וכנראה הידוע ביותר של וודי אלן, שזכה בארבעה פרסי אוסקר (ביניהם לסרט הטוב ביותר). קומיקאי מתוסבך מניו יורק מביא בפני הצופים את הרומן שלו עם אנני הול. תמצית פילוסופיות החיים של אלן בשיא הקריירה שלו, היא מופת של קומדיה והגות פוסטמודרנית. הסרט שהכיר לעולם אופנת הנשים את החליפה הגברית והעניבה. צולם ע"י גורדון וויליס (הסנדק).
סרטו רחב היריעה של הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י (חולמים) אשר זכה בתשעה פרסי אוסקר בשנת 1988, ביניהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט מביא את סיפורו של קיסר סין האחרון פו-יי, שעלה לגדולה בתפקיד המלוכה בגיל שלוש ופינה את הכיסא בגיל שש. הסרט ממשיך ועוקב אחר גורלו ההפכפך של הילד שהובטח לו גן של שושנים, עד מותו כגנן בשנת 1967, עקב המהפכה התרבותית בסין. הסרט כולל צילומים נדירים מן העיר האסורה. עם סקמוטו ריוצ'י (עיני נחש), ג'ון לונה (ניצוד), ג'ואן צ'ן (פיתויו של נזיר), פיטר אוטול (סופרגירל). הסרט זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס BAFTA היוקרתי.
סוזאנה בת ה-17 היא צעירה נבוכה, שנראה כאילו ניסתה להתאבד. היא מאושפזת במוסד לחולי-נפש, שם מאבחן אצלה הרופא הפרעה נפשית גבולית, המתבטאת בחוסר ביטחון, אי בהירות לגבי מטרות ארוכות טווח והתנהגות שלוחת רסן. במהלך האישפוז היא מתעדת ביומנה את חוויותיה, את יחסיה עם חברותיה למחלקה ואת האחות הראשית והפסיכיאטרית הראשית של המחלקה. דרמה רבת עוצמה המבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של סוזאנה קייסן, שחקרה את הגבולות שבין הסגר לחופש, חברות לבגידה ושיגעון מול שפיות.
ג'ון וויט הוא ג'ו באק, טקסני צעיר המגיע לניו-יורק ומתכוון לעשות את הונו בסיפוק צרכיהם של נשות פארק אבניו העשירות. דסטין הופמן הוא ראצו ריזו, רמאי מקצועי ואיש חסר הבית החובר אל הצעיר ומבקש לנהל את "עסקיו". למרות שבאק מגלה את כוונותיו של ריזו, הוא מרחם על האיש שבריאותו מתדרדרת ומנסה לעזור לו. יחד מגלים השניים שהג'ונגל הניו-יורקי גדול עליהם וחולמים לברוח אל מקום בו השמש זורחת. סרטו שובר הלב של ג'ון שלזינג'ר זיכה את הבמאי ואת הסרט באוסקר.
חור שכוח-אל בדרום דקוטה, סוף שנות ה50-. קיט, פועל ניקיון בן 25 עם תסרוקת והילוך א-לה ג'יימס דין, מתאהב בהולי, תלמידת תיכון אדמונית ושתקנית בת 15. התנגדותו של אביה לקשר ביניהם גורם להתפרצות אלימה. קיט יורה בו לעיני בתו, מעלה את ביתם באש, ויוצא עם אהובתו הקטינה למסע בריחה עקוב מדם. סרטו הראשון של טרנס מאליק היה ועודנו אחד השיאים של תת-ז'אנר סרטי המסע/בריחה המדממים הנפוץ בקולנוע האמריקאי. יש כאן שימוש מדהים במצלמה וביכולת שלה ללכוד את הטבע - מרכיב שהפך לסימן היכר של יצירתו. מדובר ביצירה גדולה הבוחרת, במודע ולהנאתה, להתעלם ממניעים פסיכולוגיים. סרט מיתולוגי.
הארי בלוק (אלן) הוא סופר מתוסכל, אלכוהוליסט, מכור לכדורים ולזונות שמסובך עם כל נשותיו. גם גיבור ספרו החדש (ויליאמס) הופך להיות דמות לא בפוקוס. מעבר לכך הכל נורמאלי. הוא יוצא בדרכו לקבל פרס על אחד מספריו, מלווה בבנו, בזונה שחורה ובחכמולוג נוסף. במסעו (גם בדרך וגם במחשבותיו) הוא מתעמת עם בני משפחתו (מור), החבר הכי טוב שלו (קריסטל), המאהבת התמימה שלו (שו) ועם גלריה של שחקנים מפורסמים שרק משפרים את אלן המזדקן. קידוש לערב שבת, שואה וכל רמז שאפשר ליהדות, כרגיל מעטרים את הסרט ומביאים אותנו לצחוק ולמועמדות לאוסקר על התסריט הקולנועי הטוב ביותר.
מרטין סקורסזה מציג את סיפורו של אחד האמריקאים הגדולים ביותר בתחילת המאה ה-20, האוורד יוז. הסרט מתמקד בשנות חייו המוקדמות כבחור צעיר ונועז, בנו של ממציא מטקסס שהשתכשך בהוליווד וניהל מערכות יחסים עם הנשים היפות והמצליחות ביותר בעיר: ג'יין הרלו, אווה גרדנר וקתרין הפבורן. היה לבעלים של אולפני אר-קיי-או והפיק יצירות מופת. במקביל לעבודתו הפורה בהוליווד הוא פיתח את תחביבו ואהבתו הגדולה ביותר - מטוסים, והיה לאחד החלוצים המובילים בתחום זה.
הגרסה הקולנועית הראשונה שנעשתה ליומן המפורסם, שהייתה מועמדת לשמונה פרסי אוסקר.ג'וג' סטיבנס (ענק, שיין) מביים את מילי פרקינס (הנוער לשלטון) בתפקיד אנה פראנק, שעלילותיהמעליית הגג באמסטרדם ריגשו וימשיכו לרגש לנצח.שלי ווינטרס (לוליטה) זכתה באוסקר על משחקה בסרט.
טום קרוז בתפקיד שהקנה לו מועמדות לאוסקר בסרטו של אוליבר סטון. מאבקו של חייל שחזר מויאטנם למולדתו נכה ומגלה שהמלחמה האמיתית שלו רק מתחילה. דרמה עוצמתית עליה זכה הבמאי בפרס האוסקר. קלאסיקה מלחמתית במיטבה. סיפורו של רון קוביץ' (קרוז), חייל אמריקאי משותק, בוגר מלחמת ויאטנם, פעיל פוליטי שמתנגד למלחמה ותומך בזכויות האדם לאחר שהוא מרגיש שהמדינה עבורה הוא נלחם בגדה בו.
העלילה עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית. כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.
סיפור החיים של ג'יימס בראון (צ'דוויק בוסמן) שעלה מעוני קיצוני לעמדת אחד המוזיקאים המשפיעים בהיסטוריה.
הגירסה הרביעית לסיפור "המרד על הבאונטי" - אותה אוניה, שיצאה בשליחות ממשלת הוד מלכותה לטהיטי, בשלהי המאה השמונה עשרה, והתפרסמה במרד שפרץ על סיפונה נגד קברניטה, קפטן בליי. החידוש בגירסה זו הוא בהצגת הדמויות: קפטן בליי אינו הפסיכופט הרודן מהסרטים הקודמים, ואילו פלטשר כריסטיאן, המורד, אינו הרומנטיקן רודף הצדק, אלא חלש אופי, הנוטה להיסטריה. עם אנתוני הופקינס ומל גיבסון כשני היריבים המושבעים.
סרט הקאלט של אלן פארקר (אקספרס של חצות) שהיווה השראה לסדרת הטלוויזיה הפופולרית. דרמה רגשנית ואינטליגנטית, המתמקדת במספר תלמידי תיכון בבית ספר לאמנות ניו יורקי – קוקו הרקדנית השאפתנית, לירוי הסקסי והמרדן, ברונו הפסנתרן האאוטסיידר, מונטגומרי הביישן ודוריס הנוירוטית. זוכה שני פרסי אוסקר על הפסקול ועל שיר הנושא האלמותי ששרה איירין קארה.