גיטריסט כריזמטי וצ'לנית מוכשרת נפגשים לילה אחד, במקרה, בכיכר וושינגטון בניו יורק. אבל הנסיבות קורעות אותם האחד מהשניה, וקורעות אותם גם מבנם הפעוט. הבן, אוגוסט ראש, הוא מוזיקאי מחונן בעצמו. הוא מנגן ברחוב, בטיפולו של זר מסתורי. הוא מנסה להשתמש בכשרון הייחודי שלו כדי למצוא את הוריו האמיתיים.
הוא בחור, גיטריסט וכותב שירים שחי את חייו בתור מתקן שואבי אבק בחנות של אביו ביום, וזמר ברחובות בלילה. היא צ'כית שמנגנת בפסנתר כשיש לה הזדמנות, עוסקת בעבודות מוזרות ביום כדי לטפל באמה ובביתה. הם נפגשים ומתחילים להכיר זה את זו כאשר הבחורה עוזרת לו להלחין תקליטור דוגמא שיוכל לקחת ללונדון בתקווה למצוא חוזה תקליטים. במהלך הכנת הדיסק הם עובדים על אהבתם ומגלים תשוקה זה לזו דרך שיריהם.
בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.