"אמריקאי בפריס" הוא הזוכה הגדול של האוסקרים לשנת 1951 - בעיקר בשל סצינת הסיום הקלאסית: 17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוסיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו. לכאורה, הסצינה הזו חריגה מאד, בודאי לצופה עכשווי, אבל השוו אותה למשל, לסצינות הקרב מ"מטריקס" (הראשון) ותקבלו את אותה אנרגיה ותעוזה שבשבילן שווה ללכת לקולנוע. העלילה כאן לא מאד חשובה, היא עוסקת בחייל אמריקאי משוחרר שהשתקע בפריס במטרה להפוך לצייר. על רקע זה הוא פוגש בחורה עם כסף שמוכנה לעזור לו אבל הוא בוחר להתאהב דווקא בצרפתייה חמודה (לזלי קארון בהופעתה הראשונה בקולנוע) של
שלושים שנה לאחר האירוע שמשך אליו מעל למאה אלף איש, מגיעה מהדורה מיוחדת המשחזרת את הפסטיבל האדיר שהוגדר כבר אז כ"וודסטוק השחור". בין אמני ה-R&B, גוספל, בלוז ונשמה, ניתן למצוא גם את הקומיקאי ריצ'ארד פריור, את ג'סי ג'קסון, האיש והדרשה, המוזיקאים לות'ר אינגרם, אייזק הייז, The Emotions ועוד רבים ומעולים.
שרה היא צעירה החיה עם אימה, מוקפת חברים וחברות טובים. החלום שלה - ללמוד בג'וליארד. שרה ניגשת למבחני הקבלה וחייה משתנים מקצה לקצה. "ריקוד צמוד", סרט צעיר בקצב וברוח מועדוני ההיפ הופ בשיקגו. מתובל באהבה גדולה שלחברה קשה לקבל. חברות, משחקי כוחות, ריקודים בלי הפסקה ומלחמות רחוב. מה עושה צעירה המגיעה בעל כורחה לעיר זרה? איך משתלבים? על מנת להשתלב חייבת שרה לשנות הרגלים: להלחם על מקומה, לדבר אחרת, להתלבש אחרת, לרקוד אחרת, להשתחרר!
לפני ההצלחה המטורפת של טרילוגיית "שר הטבעות" וההכרה של יצורים שמימיים, היה פיטר ג'קסוןבמאי סרטי אימה טראשיים במיוחד. הסרט הוא שילוב של אימה, gore וגועל נפש במיטב המסורת,יחד עם סרט בובות, לכאורה לכל המשפחה אך למעשה בכלל לא. אינטריגות וקנאה בצוות שלשחקנים-חיות בתיאטרון. את הגראנד פינאלה מביאה היפופוטמית עם מכונת ירייה ודבר להפסיד.
נס חג המולד: לטריס רויאל, שנג׳לה, קים צ׳י ושאר חביבות הקהל מתחרות על תואר מלכת חג המולד של מרוץ הדראג, בספיישל לרגל חג המולד והשנה החדשה.