החטיפה של דה-סו התרחשה מול ביתו, שם הוא חי עד אותו יום בשלווה עם אשתו ובתו האהובה. הוא מוצא את עצמו בבית לא מוכר, במין כלא, ולומד מן הטלוויזיה שאשתו נרצחה באכזריות ושהוא חשוד ברצח. הוא מבלה חמש-עשרה שנים בחדר חשוך, מנסה לברוח ולהתאבד, אך לשווא. יום אחד, לפתע, הוא מוצא את עצמו חופשי. מאותו רגע ואילך דה-סו נחוש בדעתו לנקום באדם שעשה לו את הדבר הנורא הזה. בעזרת מידו הצעירה הוא מוצא אותו, אבל האדם משכנע אותו בהדרגה שאולי נעשה כאן צדק. הדרמה האפלה שנפרשת לפנינו היא מקורית, מורכבת ומהפנטת. המתח והמסתורין מגיעים לשיא במערכת היחסים בין דה-סו ומידו.
אמצע שנות ה-90; ג'ון קונור, המנהיג העתידי של המורדים האנושיים, הוא נער פרחח שמבלה את זמנו ברכיבה על אופנוע ומשחקי וידאו. כאשר רובוט אנושי מגיע מן העתיד בטענה שג'ון עצמו שלח אותו, מבין ג'ון הנער שאמו שרה, שבינתיים אושפזה במוסד לחולי נפש, דיברה אמת כל השנים. רובוט אחר, מסוג טי-1000, מתוחכם ומשוכלל יותר, נשלח על ידי המכונות כדי להרוג את ג'ון, והמשימה היא לשחרר את שרה מהמוסד ולהשמיד את השבב שנמצא במגרש הגרוטאות בו הושמד הרובוט הראשון.
הפרק השני מפגיש את אינדיאנה ג'ונס עם המיתוס הנוצרי של הכד שממנו שתה ישו בסעודה האחרונה, וחמור מזאת - עם אביו, שלמרות הרקורד שצבר, עדיין מתייחס אליו כאל ילד קטן. את אינדי הקטן אנחנו פוגשים בסצינת הפתיחה, החושפת את מקורות נטייתו לעתיקות ולסכנות מוות ולצלקת ולפחד מנחשים ולשוט.
'הכלה' היא מתנקשת לשעבר בארגון של רוצחים שכירים, שאנשיו טבחו באכזריות במשתתפי החתונה והותירו אותה להתבסס בדמה, על אף העובדה שהייתה בשלבי היריון מתקדם. למרבה ההפתעה, היא שורדת את האירוע, וחמש שנים אחרי, היא מתעוררת מתרדמת ממושכת, כשהיא כועסת במיוחד, ויוצאת לנקום בעמיתיה הבוגדניים, כשבראשם עומד ביל. היא עולה במעלה שרשרת הפיקוד של הארגון בדרכה אל ביל עצמו. הפעם, העניינים מסתבכים ונעשים אישיים עוד יותר, כאשר 'הכלה' מגלה שהבת שלה, איתה הייתה בהיריון בשעת ההתנקשות, נמצאת בחיים, למרות שחשבה שמתה בטבח.
סרט הביכורים המורכב של ריצ'רד קלי שנבחר על ידי לא מעט מבקרים לאחד מעשרת סרטי השנה. פנטזיה על בחור בעייתי המתקשר עם דמות של ארנב ענק שמורה לו לבצע אקטים של אלימות יצירתית, בעיקר לאחר שמנוע של מטוס נוחת מהשמיים ומתרסק לו בתוך החדר. מבט נוקב לקרביים האפלים ביותר של התרבות האמריקנית.
בעקבות רצח הוריו, ברוס ויין מצטרף לליגת הצללים ועובר סדרת אימונים מפרכת. הוא מאמץ לו זהות חדשה וחוזר לגות׳הם סיטי להילחם בפשע.
מזמור חג המולד של החבובות הוא סרט קולנוע קומי-מוזיקלי משנת 1992. זהו הסרט הרביעי של החבובות, והסרט הראשון שהופק לאחר מותו של ג'ים הנסון. הסרט בוים על ידי בריאן הנסון, והתבסס על הספר "מזמור חג המולד" של צ'ארלס דיקנס
אחרי שני סרטי "מוות אכזרי", מתאחדים הבמאי סם ריימי והשחקן ברוס קאמפבל, בסרט אקשן-אימה ימי ביניימי זה, בו קאמפבל מגלם את דמותו של אש, שמוצא עצמו משוגר היישר למאה ה-15. בלי לאבד עשתונות, מוצא עצמו אש מוביל צבא של חובבנים נגד צבא מאומן של מתים-חיים. הידע המודרני שלו בכימיה מאפשר לו לפתח אבק שריפה ובאופן משמעותי לשדרג את מיומנותו האסטרטגית של צבאו. בין לבין יש לו קצת זמן לנשיקות חפוזות. ריימי, כהרגלו הופך קונבנציות של סרטי אקשן ואימה לטראש גמור.
אנה היא אחות החיה חיים שקטים ושגרתיים בפרברים. בוקר אחד אנה קמה ומגלה כי בעלה הפך לזומבי-מפלצת חסרת מנוח, הולכת ונרקבת במהירות, עם מחשבה רצחנית אחת בלבד, לאכול אותה. אנה בורחת מהבית, ונחרדת לגלות כי כמעט כל אנשי העיר הפכו לזומבים רעבים. המעט שנותרו אנושיים, מבינים שכדי להם להתחיל לברוח. אנה נתקלת בקבוצה של ניצולים וכולם יחד מוצאים מקלט בקניון הגדול. כאשר מאות זומבים נוהרים לשם ומנסים להכנס פנימה, הם מבינים שצריך לברוח הלאה אל מקום בטוח יותר.
אחרי שנים של מרדף אובססיבי מצליח סוכן FBI להכריע את הפושע שחיסל את בנו. הוא עובר ניתוח פלסטי מורכב ולובש את פני הפושע, כדי לשכנע את אחיו לגלות היכן מוטמנת פצצה מתקתקת שתחריב את לוס אנג'לס. אבל אז מתעורר הרשע מתרדמתו, ולובש את פניו של הטוב. כך, חוזרים הגיבורים למרדף בינהם, הפעם בזהות הפוכה.
בני הדודים דייויד וג'קי מנהלים ביחד "מזנון על גלגלים". הם מתאחדים עם חברם הבלש מובי על מנת להציל את סילביה, כייסת במקצועה, והתוצאה היא אקשן וקומדיה ברחובות ברצלונה
אקשן מאני, אימה מדממת והומור שחור משחור בתרומה המופרעת של רוברט רודריגז ("היו זמנים במקסיקו") לפרוייקט המשותף שלו עם טרנטינו – "גריינדהאוס". המחווה של רודריגז לסרטים סוגי ב' הזולים משנות ה-70 מתמקד בנשק ביולוגי ניסיוני שיוצא מכלל שליטה והופך קהילה שלמה לנחיל של זומבים תאווי בשר אדם. הדמות הראשית היא רקדנית גו-גו שעוברת כריתת רגל, המוחלפת בתת-מקלע.
הדקאדנס של האימפריה הרומית בגירסתו המקורית של פליני לכתבי פטרוניוס. פליני נותן דרור לדמיונו ומחייה במלואה את החושניות של המאה הראשונה לספירה - תיאטרון וזירה, פילוסופיה ושירה, תאוות בשרים ומאגיה, ובקיצור - חיים ללא מוגבלויות נוצריות.