עיבודו הסוער והחושני של מילוש פורמן למחזהו של פיטר שייפר. גיבור המחזה הוא המלחין האילקי אנטוניו סאליירי המשחזר בדמיונו - מתוך בית חולים לחולי רוח בו הוא מאושפז - את יחסיו עם וולפגאנג אמדאוס מוצארט. מוצארט הצעיר, הפראי, המוכשר והשחצן היה לצנינים בעיניו של סאליירי, מלחין החצר של פרנץ יוזף השני. פורמן מציג במרכז את המוסיקה של מוצארט ומאיר בעזרתה את קנאתו של המלחין הקשיש המכיר בבינוניותו ומוגבלותו.
בילי אליוט הוא נער בן 11 שהולך לחוג לאיגרוף, כמו מרבית בני גילו המתגוררים בעיירת כורים בריטית קטנה ונחשלת. אלא שבילי מסרב להתכונן לגורלו הבלתי נמנע שמאצ'ו מחספס ,ונדלק דווקא על החוג שמתקיים סמוך לזירת האגרוף - כיתת בלט, על טהרת הבנות, כמובן. הוא נוטש את כפפות האיגרוף ומתגנב לכיתתה של גברת ווילקינסון. זו קולטת את הפוטנציאל הטומון בו ומהר מאוד מתחיל בילי לתרגל, בהחבא, שלל תנועות מחול, מפלייה עד שפגט. כשאביו ואחיו מגלים זאת, הם עושים כל שביכולתם כדי למנוע ממנו להמשיך בתחביבו האהוב, אבל בילי לא מוותר.
על ג'ונתן ריבס (פיטר גלאגר) מוטלת המשימה להחדיר סגנונות מודרניים לאקדמיה האמריקאית לבלט ומגייס כוריאוגרפים מובילים לגייס רקדנים שיתחרו במחנה בו זוכים זוכים להצטרף לאקדמיה.