זהו סרט ההתאקלמות והאוטוביוגרפי על חייו של רוקי גראציאנוס, מתאגרף המתמודד על אליפת העולם במשקל בינוני, ללא קיפוח, סיפור קשה מאוד, על ילדותו, הפשיעות, והדרג הגבוה ביותר, מסוגו. משולב באומץ וביושר. פול ניומן סימן דרכו עם סרט זה.
קמרון פוסט נשלחת למחנה דתי שמעביר נערים ונערות החשודים בנטייה חד-מינית, לעבור טיפולי המרה בראשה של רופאה פנאטית וקרה ועוזר שעבר את הטיפולים בהצלחה. קמרון יוצרת חברות עם עוד שני "אסירים" במקום וביחד הם לומדים להתל בסגל ולשמור על החופש להיות מי שהם.
מעין המשך ל"אילו הקירות יכלו לדבר". גם הפעם מדובר בשלושה סיפורים שמתרחשים בזמנים שונים באותו הבית. הפעם המוקד הוא קשיים של לסביות במרוצת ההיסטוריה. ב-1961, כאשר אבבי מתה משבץ, נותרת לבדה בת זוגה מזה 50 שנה, אדית' (ונסה רדגרייב,לולו על הגשר). אין לה כל סטטוס משפחתי חוקי הנוגע לשאריה של אבבי, ואין לה תמיכה משפחתית. הסיפור השני מתרחש ב-1972. לינדה (מישל וויליאמב, דוסון קריק), תלמידת קולג' פמיניסטית ולסבית מוצהרת, מגורשת ממועדון הנשים בקמפוס יחד עם חברותיה הלסביות. בבר הלסבי היחיד בסביבה היא פוגשת באיימי (קלואי סביני, אמריקן פסיכו), שנראית לחברותיה גברית מדי, אבל עתידה ללמד את לינדה שיעור בדעות קדומות. בשנת 2000 מחליטות זוג לסביות (שרון סטון, קזינו, ואלן דג'נרס, אלן) להיכנס להריון, ומתחבטות בשאלות הרות גורל: מי יהיה תורם הזרע, מאיזה גזע או מין יהיה התינוק, והאם נכון להביא תינוק לעולם שבוודאי יפלה אותו, על סמך מצבו המשפחתי ותנאי הולדתו. ונסה רדגרייב זכתה באמי על תפקידה בסרט זה
שחמט מיני מניפולטיבי של שתי בנות בהודו של המאה ה-16, מאיה וטרה, האחת נסיכה אצילית והשניה המשרתת הנחותה שלה. שתיהן גדלו כחברות ויריבות ולמדו את תורת הקאמה סוטרה העתיקה המתארת את 48 התנוחות האירוטיות שאישה אמורה להכיר כדי לספק את מאהביה.