צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
סרטו המוערך והמצחיק של סטנלי קובריק על מלחמות גרעיניות. קולונל אמריקאי מופרע מחליט להפציץ את ברית המועצות, בטענה שהקומוניסטים הולכים להרוס את העולם. הנשיא האמריקאי נפגש עם יועציו ועם השגריר הסובייטי, שמאיים שאם ברית המועצות תידחק לפינה ותותקף, היא תגיב בשימוש ב"נשק יום הדין", שיעצור את כל החיים על פני כדור הארץ. שלושת האנשים שיכולים למנוע את האסון (שלושתם משוחקים על ידי פיטר סלרס באחת מהופעותיו המרשימות והמצחיקות ביותר) הם קפטן בריטי מנומס שיש לו גישה לקולונל המשוגע, נשיא ארצות הברית שרוב הזמן מנהל שיח חירשים טלפוני עם נשיא ברית המועצות השיכור, וד"ר סטריינג'לאב, נאצי אקסצנטרי וגאון שקובע ש-"מכשיר כזה לא יוכל לשמש כהרתעה פרקטית, מסיבות שכרגע אמורות להיות ברורות מאליהן". הסרט נחשב לאחד ממאה הסרטים המצחיקים של כל הזמנים. הוא זכה בארבעת האוסקרים החשובים לשנת 1965 (במאי, סרט, שחקן, ותסריט), ובפרסי הוגו ו-BAFTA.
קומדיית אימה מצוינת של מל ברוקס ("שגעון בחלל", "אוכפים לוהטים"). ניורוכירורג צעיר יורש טירה מסבו המפורסם והידוע לשמצה, הד"ר ויקטור פרנקנשטיין. בטירה הוא מתוודע לגיבן העונה לשם איגור, אסיסטנטית בעלת איכויות פורנוגרפיות בשם אינגה, ושומרת הבית הזקנה, הגברת בלאכר. פרנקנשטיין הצעיר בטוח שסבו היה משוגע, אך כשהוא מוצא את יומנו, הוא שוקל לחזור על הניסוי עוד פעם אחת.
בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.
סרטו המהפנט של פאקולה הוא סיפורם האמיתי של שני העיתונאים, קרל ברנסטין (דסטין הופמן) ובוב וודוורד (רוברט רדפורד), שהביאו לחשיפתה של פרשת ווטרגייט, שבעקבותיה נאלץ הנשיא ריצ'רד ניקסון להתפטר. בעזרת בימוי יעיל וצילום גאוני של גורדון וויליס הגדול נוצרת אווירה מלחיצה ומאיימת בסיפור הקונספירציה האמיתי. עוד מתחרה חזק על הקונספירציה הגדולה מכולן.
קומדיה נפלאה וקלאסית של הווארד הוקס (התרדמה הגדולה), בכיכובם של קרי גרנט (מזימות בינלאומיות) וקתרין הפבורן (סיפור פילדלפיה). העלילה עוקבת אחר התגלגלות עצם של דינוזאור, בשרשרת צירופי מקרים משונה. דיוויד הוא פרופסור לזואולוגיה שצריך את העצם בשביל המוזיאון שהוא בונה. כשהוא מאבד את פנתר המחמד שלו, "בייבי", זה כבר יותר מדי בשבילו.
טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.
מערבון איטי ובלתי שגרתי בשחור-לבן של הבמאי הייחודי, ג'ים ג'רמוש (גוסט דוג), עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי. לטענת הבמאי, קריאה בספר על הגות ומחשבה אינדיאנית, הזכירה לו מאוד את כתביו של המשורר וויליאם בלייק ? מקור שמו של הגיבור. רואה חשבון סהרורי נשלח לכל הרוחות ויוצא למסע שבו חושבים אותו בטעות למשורר האמריקאי הנודע. הסרט משופע בהופעות אורח קטנות ומרשימות, כמו זו של איגי פופ כשפחתם של שני "אדונים". את המוסיקה לסרט תרם ניל יאנג.
המשימה החדשה של פרנק בוליט נראית שגרתית: הגנה על עד מפתח של משפט חשוב. אך לפני שהלילה יורד, העד גוסס והבלש הקשוח בוליט לא ינוח עד שהיורים - ומי שעומד מאחוריהם - ייתפסו. מותחן פעולה חד, מהיר ותזזיתי, כיאה למסורת המקווינית של סוף שנות השישים. זכה בפרס האוסקר על העריכה.
גרוצ'ו, הארפו וצ'יקו מרקס אינם בוחלים בשום אמצעים בסאטירה המצחיקה הזו על "קזבלנקה" של המפרי בוגארט. שלל ביזה נאצי מוחבא אי שם בתוך מלון קזבלנקה, בדיוק כאשר רונלד קורנבלואו (גרוצ'ו) מועסק בתור מנהל המלון החדש. כאן נכנס לתמונה ראסטי (הארפו), משרתו של הנאצי (סיג רומן), אשר נחוש בדעתו לשים ידיו על האוצר. ראסטי, יחד עם קורבצ'יו (צ'יקו), עוזר לקורנבלואו לחשוף את המחבוא ולהביא את הנאצי למשפט.