אי הפרחים הוא סרט-קצר ברזילאי, משנת 1989, של הבמאי חורחה פורטדו. הסרט מתחקה אחר דרכה של עגבניה, משדה גידולה עד למזבלה, בסיוע קריינות ושלל תמונות ביזאריות.
אופוס מדהים המראה את החיים בעיראק כפי שהם כיום - ימים של מלחמה, כיבוש ומתיחות אתנית.התיאור מוצג דרך שלושה חלקים היוצרים פורטרטים אנושיים ואינטימים במיוחד : יתום מאב בן 11 שהופך שוליה של בעל מוסך שתלטני וקשוח בבגדד, וחולם להיות טייס, חסידים של "מוקטדה א-סאדר" ( מטיף שיעי קיצוני ) בשתי ערים, שמתכוננים לבחירות הדמוקרטיות האזוריות בעוד שהם אוכפים את חוקי האיסלאם בכח הנשק, וסיפורה של משפחת חקלאים כורדים אשר מקבלים בברכה את נוכחות האמרקאים, בזכותם זכו למעט חופש שבימי סדאם נשלל מהם, אבל בכך מעוררים את זעמם של הזרמים האחרים בעיראק.הבמאי האמרקאי "ג'יימס לוגלי" בילה יותר משנתיים במדינה המדממת ושסועת הקרבות כדי ליצור את היצירה הדוקומנטרית הזו, מצולמת באופן מעורר התפעלות, כדי לשקף מה רואות עיניהם של הסונים, השיעים והכורדים, ולשמע חשושתיהם לגבי הכיבוש האמרקאי, המאבק הפינמי ועתיד ארצם.בדרך מתגלה יופיה המפעים של עיראק.