סרטו הראשון והאוטוביוגרפי של הבמאי פרנסואה טריפו סימן את תחילתו של הגל החדש הצרפתי וזיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל קאן בשנת 1959. בצילומים עדינים ופואטים מגולל הסרט את ילדותו והתבגרותו הקשה של הילד טריפו במשפחתו המפורקת, בשכונת העוני בה התגורר. סצינת הסיום של הסרט היא אחת הרגישות והנוגעות ללב בתולדות הקולנוע. הילד טריפו משוחק על ידי השחקן ז'אן פייר לאוד בצעירותו.
לוחם שמבקש לפרוש מוסר את חרבו העתיקה לידי אהובתו. כשהחרב היקרה נגנבת, מתחיל אחריה מרדף מלא הפתעות וקרבות עוצרי נשימה.
אל אניית קידוח נפט בלב ים, בה כל העובדים הם גברים מגיעה אשה מסתורית המנסה לברוח מעברה. חנה מציעה את עזרתה כאחות לג'וזף אשר איבד באופן זמני את ראייתו. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים אינטימית מיוחד במינה השוזרת בתוכה סודות, שקרים, אמיתות ולא מעט כאב. הקשר שהתפתח בין השניים ישנה את חייהם לנצח.
שוטר קשוח מצטרף שלא ברצונו לפושע חכמולוג שמשוחרר על תנאי זמנית תחת השגחתו, על מנת לאתר רוצח.