הוא בחור, גיטריסט וכותב שירים שחי את חייו בתור מתקן שואבי אבק בחנות של אביו ביום, וזמר ברחובות בלילה. היא צ'כית שמנגנת בפסנתר כשיש לה הזדמנות, עוסקת בעבודות מוזרות ביום כדי לטפל באמה ובביתה. הם נפגשים ומתחילים להכיר זה את זו כאשר הבחורה עוזרת לו להלחין תקליטור דוגמא שיוכל לקחת ללונדון בתקווה למצוא חוזה תקליטים. במהלך הכנת הדיסק הם עובדים על אהבתם ומגלים תשוקה זה לזו דרך שיריהם.
בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.
עשרים שנה לאחר התפרקותה של להקת רוק בריטית, קלידן הלהקה מנסה לאחד מחדש את חבריה ולערוך קאבמק בסיבוב הופעות באירופה.
באחד מסרטיו היותר פופולאריים, אלביס פרסלי מגלם בחור צעיר הנושא את השם החשוד "לאקי ג'קסון" המגיע ללאס וגאס חדור מוטיבציה לזכות בגראנד פרי, וזאת רק אחרי שיהיה ברשותו מספיק כסף כדי לקנות מנוע כמובן. האם הוא יצליח בעולם ההימורים ספוג התככים? האם יכבוש את לב הבנות? רק דבר אחד ברור, הוא לא יפסיק לשיר. כל עוד הסרט נמשך, לפחות... אן מרגרט (יום ראשון הגדול) מפזזת לצידו.