העלילה מבוססת על סיפור השבוע האחרון בחיי ישו על פי המסופר ב"ספרי הבשורה" (האוונגליונים), הכלולים בברית החדשה, בתוספת פרשנות מקורית ו"השלמות" פרי דמיונם של המחברים. העלילה משלבת מוטיבים קומיים ואספקטים מודרניסטיים. הסרט זכה להצלחה קופתית לא רק בזכות פס הקול המקורי שלו, אלא גם הודות לרוח "ילדי הפרחים" המנשבת בו, האלמנטים הקומיים-פארודיים, והשחקנים המשתתפים בו. חלקם זכו לתהילה עוד קודם לכן כשחקנים הראשיים הן בהפקה הבימתית והן באלבום האולפן מ-1970. בסרט מוטיבים אנכרוניסטיים מכוונים. כך למשל נעשה שימוש בכלי נשק מודרניים כטנקים ומסוקי קרב לצד חניתות ומגינים, מטוסים לצד אתר ארכאולגי מימי הורדוס וכן פרטי לבוש, מיקרופונים, ואף ראיונות עיתונאיים.
קצין לגיון הזרים, גאלופ, נזכר בחייו המפוארים של פעם, כשאימון חיילים במפרץ ג'יבוטי. קיומו שם היה שמח, קפדני ומסודר, עד שהגעתו של גיוס צעיר ומבטיח, סנטיין, שותל את זרעי הקנאה במוחו של גאלופ.
מבוסס על סיפור אמיתי, אנטוניו בנדרס מככב כרקדן ריקודים סלוניים הבין לאומי פייר דולייןבסרטו הדרמה החדש "רוקדים". הסרט עוסק ברקדן מקצועי שמתנדב ללמד בבית ספר עממיבניו-יורק. אבל כאשר שיטותיו הרגילות מתנגשות עם האינטיקטים ה"היפ-הופ" של תלמידיו,הם מתחברים ויוצרים סגנון חדש והופכים ל"מדריכים" בהליך.
העולם התחרותי של ריקודי הרחוב שבו מתחרים צוותים שונים למטרת כסף וכבוד. אלג'ין ודייויד הם חברים טובים ומנהיגים של צוות הריקוד הטוב ביותר באיזור. כשצוות נוסף שגם הוא הטוב ביותר באיזורו מציב להם אתגר לתחרות (קרב) דייויד ואלג'ין יחד עם חבריהם מוכרחים ליצור את התנועות החדשניות ביותר על מנת לשמור על מעמדם כטובים ביותר. הקשיים לא מאחרים לבוא ודייויד ואלג'ין צריכים לשים בצד את חילוקי הדעות ביניהם.
לאחר מות אחותה מהתמכרות לסמים, תלמידת תיכון מאולצת לעזוב את בית הספר הפרטי שלה כדי לחזור לשכונה מלאת הפשע הישנה שלה, איפה שהיא מציתה מחדש תשוקה לא סבירה לעולם התחרותי של הריקוד.