סיפורו של אוסקר שינדלר, איש עסקים שניצל את קשריו למפלגה הנאצית להציל מאות יהודים ממוות במחנות.
יותר מכל סרטי הגנגסטרים של שנות השמונים והתשעים, מסמן סרטו של סקורסזה את תחייתו של הז'אנר. אמנם הוא מגמד את המיתוסים הקשורים בעולם המאפיה, ומתבל את סרטו באירוניה והומור, אבל הסרט בכל זאת מכיל את מרבית מרכיבי הז'אנר הקלאסיים. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הנרי היל, גנגסטר שהפך לעד מדינה.
ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.
ברגע שהפרופסור לאנגלית ג'ון קיטינג מגיע לאוניברסיטת הבנים חמורת הסבר, שיטותיו הלא קונבנציונאליות לחינוך מפיחות חיים חדשים בנורמות השמרניות רבות השנים של האוניברסיטה. בעזרת חוכמתו, שנינותו וקסמו האישי מצליח קיטינג לעורר השראה בקרב תלמידיו, ולהמריצם להגשים את שאיפותיהם האינדיבידואליות למרות הלחצים הרבים המופעלים עליו ועל תלמידיו מצד הגורמים השמרניים באוניברסיטה.
עד שנות השבעים "חלף עם הרוח", של הבמאי ויקטור פלמינג, בכיכובם של ויויאן לי וקלארק גייבל היה הסרט הקופתי ביותר בכל תולדות הקולנוע. בטקס האוסקר ה-12 הוא גרף 8 פרסי אוסקר, היה נושא לחיקויים אין ספור, ויצר סטריאוטיפים חדשים של גיבורי קולנוע. דומה שאין סרט אופייני יותר להוליווד מ-"חלף עם הרוח". יש בו כוכבים הגדולים מן המציאות, הון עתק, שהוצא על תפאורות, תלבושות וסצינות המוניות והתוצאה היא בדיוק ראוותני, ששומר על רעננותו לאורך השנים ואיננו מתיישן. סיפורם של סקארלט אוהארה, רט באטלר ושאר בני אטלנטה, בירת ג'ורג'יה, בימי מלחמת האזרחים, כפי שסיפרה אותו מרגרט מיטשל, ברב המכר שלה.
ויליאם ואלאס הוא מורד סקוטי שמנהיג התקוממות נגד אדוארד הלונגשנקס, שליט אנגליה האכזר, שרוצה לרשת את כתר סקוטלנד בעצמו. כשהיה ילד קטן, אביו ואחיו של ויליאם ואלאס, יחד עם רבים אחרים, מתו בנסיון לשחרר את סקוטלנד. ברגע שהוא מאבד עוד אחד מאהוביו, ויליאם ואלאס מתחיל במסע ארוך לשחרר את סקוטלנד לתמיד, יחד עם עזרתו של רוברט הברוס.
היא לא רצתה להיות כוכבת, היא רק רצתה לצרוח – כך אומרת שינייד אוקונור, שבגיל 55 מתגלה כחריפה, חכמה ומעניינת יותר מתמיד. אוקונור מספרת את סיפור חייה – סיפורה של אמנית שצמחה במקום קשה ומתוך טראומות ילדוּת והתעקשה למחות ולספר את סיפורה לעולם שעדיין לא היה מוכן לשמוע. קטעי ארכיון, מוזיקה וראיונות עם אוקונור מציירים את מאבקיה בדעות קדומות ומיזוגניה, ומציירים דמות עמוקה, השונה לגמרי מהדימוי המעורער שהוצמד לה בתקשורת.
שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.
סיפור פשוט הוא דרמה פסטורלית המבוססת על סיפורו האמיתי של אלווין סטרייט, גבר מזדקן שבריאותו מעורערת, החי בעיירה כפרית באיווה עם בתו כבדת הפה והמחשבה, רוז, בקצב חיים רגוע ומנומנם. יום אחד מודיעים לו שאחיו, לייל, איתו לא החליף מלה כבר שנים, עבר אירוע מוחי. אלווין מחליט לנסוע אל אחיו בוויסקונסין, לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי לאחות את הקרע. אלווין שבגילו לא מחזיק רשיון נהיגה ובמכונית, מתכנן לעשות את הדרך הארוכה על מכסחת הדשא שלו, מה שהופך את הנסיעה למסע חיים.
בלאנש דובואה, יפהפיה דרומית שברירית, המגיעה לביקור בבית אחותה ההרה, סטלה. שם היא פוגשת את בעלה של האחות, סטנלי, איש גס ואלים, שמסרב להאמין לתדמית של בלאנש ומנסה להבין מה עומד מאחורי הביקור שלה. העניינים מסתבכים כשחברו למשחק הקלפים, מיטש מתאהב בבלאנש המסתורית, והמתח מגיע לשיאו כשסטלה נוסעת לבית החולים ובלאנש וסטנלי נשארים בבית לבדם.
סרטו רחב היריעה של הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י (חולמים) אשר זכה בתשעה פרסי אוסקר בשנת 1988, ביניהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט מביא את סיפורו של קיסר סין האחרון פו-יי, שעלה לגדולה בתפקיד המלוכה בגיל שלוש ופינה את הכיסא בגיל שש. הסרט ממשיך ועוקב אחר גורלו ההפכפך של הילד שהובטח לו גן של שושנים, עד מותו כגנן בשנת 1967, עקב המהפכה התרבותית בסין. הסרט כולל צילומים נדירים מן העיר האסורה. עם סקמוטו ריוצ'י (עיני נחש), ג'ון לונה (ניצוד), ג'ואן צ'ן (פיתויו של נזיר), פיטר אוטול (סופרגירל). הסרט זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס BAFTA היוקרתי.
הראשון מבין שלושה סרטים שהספיק גיימס דין לעשות, ומבין השלושה, תפקידו הגדול והשלם ביותר. הסרט מבוסס על רומן מאת זוכה פרס נובל לספרות, ג'ון סטיינבק. הרומן התפרסם ב-1952 והנו משל לעלילת קין והבל על בסיס חוויותיו של סטיינבק מעמק סלינה שבקליפורניה. העלילה מתרחשת בין מלחמת האזרחים האמריקאית למלחמת העולם הראשונה ומגוללת את סיפורם של שני אחים ושני דורות. קאל טראסק (ג'יימס דין), בנו של אדם (ריימונד מאסי), הוא הילד הרע, האהוב פחות, המוצלח פחות. אחיו ארון (ריצארד דאבאלוס) הוא הבן האהוב והמושלם. קאל מנסה בכל הכוח לזכות באהבת אביו, אבל בדרך למטרה מצליח לעשות את כל השגיאות האפשריות. אומץ ליבו וכנותו מובילים אותו לחיפוש האמת על אם המשפחה הנעדרת, אמת שתוביל את התא המשפחתי להתפוררות ושיתוק. אברה (גולי האריס), ארוסתו של הבן המושלם, מתבוננת באחים, ובעודה קשורה בעבותות לארון, יודעת שמשיכתה האמיתית היא לבן המתוסבך קאל. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, וזכה בפרס פסטיבל קאן.
אדה מקג'ארט, (הולי האנטר) אישה אילמת המוצאת בפסנתר את הכלי לביטוי עצמיותה. אביה משיא אותה לחוואי ניו זילנדי, ומשגר אותה ואת בתה לחוף ניו זילנד עם הפסנתר, הבעל הטרי, אליסטר סטיוארט (סאם ניל) אינו מודע לצורך הנפשי של רעייתו בפסנתר, ומותיר אותו מאחור על החוף,בצר לה, פונה אדה לג'ורג' באינס (הארווי קיטל) החוואי השכן, ומבקשת ממנו שיעלה עבורה את הפסנתר מהחוף, ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים מורכבת. סרט ניו זילנדי רגיש זה, זכה בפרס האוסקר לסרט הזר בשנת 1993, הסרט מתאר באופן חודר את רגשותיהם העצורים של הבעל המופנם, האישה האילמת, המובאת למקום פראי ומנוכר, והשכן הנוקט בפעולות לא שיגרתיות ע"מ זכות באהבתה. הסיום הדרמטי ישאיר אתכם עם הרהורים על כח רצון החיים.
סיפורה האמיתי של טינה ברנדון, צעירה בודדה שהתחזתה באופן אמין ומושלם לגבר מקסים וכריזמטי בשם ברנדון טינה, ותעתעה בתושביה של קהילה כפרית קטנה בנברסקה. טינה מתמרנת בין זהויות ומגדרים ובין מציאות ופנטזיה, ומנהל/ת מערכת יחסים עם נערה בת 19, עד הסוף הבלתי נמנע, כנראה. סיפורו של הצעיר ברנדון טינה שהיה בעצם נערה בשם טינה ברנדון שנרצחה ע"י חבריה בעיירה פולס סיטי, נברסקה. הילארי סוונק, מגלמת את הגיבורה שאינה יכולה לממן לעצמה ניתוח לשינוי מין ומתחזה לנער. מכיוון שלא מדובר בניו יורק או בסן פרנסיסקו החופשיות, אלא בעיירה שמרנית במערב התיכון, הסיכון שהיא נוטלת על עצמה גדול שבעתיים. מה גם שהיא (בתור הוא) מפתה את חברתו של החבר הטוב, צעיר שזה עתה השתחרר מהכלא. כל הדמויות מסביב לברנדון נראות כאילו יצאו מאחת התוכניות של ג'רי ספרינגר - "זבל לבן" במובן הרע ביותר של ההגדרה. לכן כל כך מרגש וכואב לראות את ניסיונותיו/ ניסיונותיה של ברנדון טינה לזכות באהבה ובידידות דווקא בקרב אנשים אלה. למעט לאנה שמתאהבת בברנדון בחושבה שהוא אכן גבר , התגובה של שאר "חבריו" כשהתרמית נחשפת היא נוראית ואכזרית.
חיי האצולה נוצצים אך בודדים. על כן אין פלא שאליזבת, קיסרית אוסטריה (הידועה בכינוי הקליט "סיסי"), מברכת על הגעתה של הרוזנת אירמה, בת הלוויה הצעירה והמסקרנת שהוצמדה לה בעת שהייתה ביוון (בגילומה של סנדרה הולר הזכורה לטוב מ"טוני ארדמן"). חיש מהר מתגלה שהסקרנות הדדית, ובין השתיים מתפתח קשר קרוב שמערער על מוסכמות המעמד והתקופה. בינתיים, מחוץ לדלתות האחוזה, התהפוכות הפוליטיות של שלהי המאה ה-19 מאיימות על שלומה של הקיסרית – ועל היציבות של אירופה כולה