נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.

מייקל מור (רוג'ר ואני, באולינג לקולומביין) משתלח כהרגלו במוסדות ובתאגידים של אמריקה. הוא מביך אותם בחצר האחורית של עצמם, לועג לשיטה, ומחבק בחום את האדם הפשוט שנפגע מדריסות רגליהם ומתאוות הכסף הבלתי נשלטת שלהם. בדרך הוא גם עושה פרומושן לספר שלו... כולם צריכים לאכול, מה לעשות. רק הקטע אצל פורבס שווה את מחיר ההשכרה.