זמן, זכרון, היסטוריה. הצרפתי כריס מארקר יוצר קולנוע ניסיוני שגם אחרי עשרות שנים מצליח להיות חדשני ואחר. המזח (1962, 29 דק') יוצר בחצי שעה המורכבת מתמונות סטילס, מרגע קצר אחד של תנועת מצלמה ומפסקול אפקטיבי ומצמרר, עולם עתידני בו הפרט החולם ניצב מול עולם אפל שאחרי פצצת האטום.
סיפורו של מלאך המתלבט בין החיים למעלה, כמאזין לאנשים שעל פני כדור הארץ ואורח בעולמנו, לבין חיים גשמיים כאדם. פיטר פאלק (אישה תחת השפעה) עוזר לו בהתלבטות, וברלין המופרדת בחומה היא הקרקע לריחופיו הפילוסופיים. קלאסיקה קולנועית שמציגה שיאים חדשים של איכויות קולנועיות. עם ברונו גאנץ (ידיד אמריקאי). במאי: וים ונדרס (פריז, טקסס). כולל קומנטרי באנגלית של הבמאי וסצינות נוספות.על פי תסריט של פטר האנדקה ושלו בונה ונדרס פנטזיה רומנטית שמצולמת בברלין שלפני נפילת החומה. כאילו הייתה המושלמת שבהזיות, בשחור לבן ובצבע, במצלמתו של אנרי אלקאן הותיק. שני מלאכים תוהים על טבעו של האדם ומקשיבים למחשבות בני האנוש קשי היום. הללו אינם יכולים להבחין במלאכים, מלבד ילדים קטנים, שנפשותיהם עדיין טהורות. אחד המלאכים מתאהב באומנית טרפז ומחליט לוותר על חיי הנצח לטובת האהבה.