צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.

החלק האחרון בטרילוגיה המפורסמת של סטייאג'יט ריי, גדול במאי הודו, הוא גם העמוק והמרגש מכולם. עם נישואיו נכנס אפו לעולם המבוגרים, טועם רגעי אושר, אך מתוודע גם לכאב האובדן ולשכול. ההישג הקולנועי הנדיר העניק לריי מעמד והכרה בינלאומיים והפך אותו לאחד הבמאים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע.

החלק השני בטרילוגיה המפורסמת והמופתית של סטייאג'יט ריי, גדול במאי הודו. בחלק זה עוזב הילד אפו את הכפר הבנגאלי בו נולד ונודד לעיר הגדולה בנארס, יחד עם משפחתו. בכרך הוא מגלה צדדים נוספים לחיים ואת מחיר השאיפה לעצמאות. הוא נפרד מאמו (אחת הפרידות המרגשות בתולדות הקולנוע) ויוצא למצוא את עבודתו הראשונה. את המוסיקה כתב ראווי שנקר. זוכה אריה הזהב של פסטיבל ונציה.

בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.

דרמת בית כלא של סטיוארט רוזנברג (מלך השכונה). לוק (פול ניומן, צבע הכסף) נשלח לבית הכלא, ומפתח לעצמו מוניטין של אסיר קשה. ראש הכנופייה המקומית שונא אותו, ומנסה לשבור את רוחו על ידי הכאות תכופות. זה לא עובד, ודיירי בית הכלא מתחילים לכבד אותו יותר ויותר. לאחר שאמו מתה, הוא בורח מן בכלא, ונתפס. לאחר מכן הוא שוב בורח, ושוב נתפס. האם מישהו יצליח להכניע את לוק? ג'ורג' קנדי (רצח על הנילוס) זכה באוסקר שחקן המשנה על תפקידו בסרט, בעוד שפול ניומן השיג רק מועמדות לגלובוס הזהב.

סרטו המהפנט של פאקולה הוא סיפורם האמיתי של שני העיתונאים, קרל ברנסטין (דסטין הופמן) ובוב וודוורד (רוברט רדפורד), שהביאו לחשיפתה של פרשת ווטרגייט, שבעקבותיה נאלץ הנשיא ריצ'רד ניקסון להתפטר. בעזרת בימוי יעיל וצילום גאוני של גורדון וויליס הגדול נוצרת אווירה מלחיצה ומאיימת בסיפור הקונספירציה האמיתי. עוד מתחרה חזק על הקונספירציה הגדולה מכולן.

סיפור ייחודי המעמת את הרצון והרוח האנושית עם תנאי ההישרדות הקשים ביותר. ברט לנקסטר, מגלם אסיר המבלה את מרבית חייו באלקטרז אחרי שהורשע ברצח. אחרי 43 שנות בידוד נהיה האסיר לאוטודידקט, ונהפך אוטוריטה בכל הקשור לציפורים. במקום בו נראה כי אבדה, התקווה הופכת את הסרט למצעד ניצחון לשאיפה האנושית לחיים. חובה.

האפוס עטור האוסקרים (תסריט, מוזיקה, עיצוב אומנותי, תלבושות) של דיוויד לין (גשר על הנהר קוואי), עוקב אחר חייו מלאי התהפוכות של רופא ומשורר הומניסט ברוסיה של מהפכות ומלחמת אזרחים עקובה מדם. על רקע השינויים הפוליטיים של המהפכה הבולשביקית, מלחמת העולם הראשונה והקרב על השלטון בין ה"לבנים" ל"אדומים", פורח לו סיפור אהבה רווי פתוס בין הד"ר ללארה היפה, אותה מגלמת ג'ולי כריסטי. מלודרמה היסטורית סנטימנטלית ומדהימה.

סרט הקלפנים האולטימטיבי שעשה לסטיב מק'ווין את הקריירה. ה"נער" מסינסינטי הוא בחור אמביציוזי שמגיע לניו אורלינס כדי להתמודד מול מלך הפוקר, ואיך אומרים - לכסח לו את הצורה. מתח סביב השולחן הירוק. את המוזיקה לסרט כתב המלחין לאלו שיפרין, האיש שאחראי לנעימה המרכזית המפורסמת של "משימה בלתי אפשרית". (מ"האוזן השלישית")

אוסף מפגשים של סלבריטאים על אינספור כוסות קפה וכמות בלתי נדלית של טבק, מה שהתחיל כפרוייקט של סרטים קצרים שקובצו יחד בידי אחד מחשובי הקולנוע העצמאי באמריקה, ג'ים ג'רמוש ("גוסט-דוג", "נרדפי החוק"). אז על מה יש לדבר? על התמכרות וכוכבות, על הבנליה של החיים ושאר זוטות. בתפקיד עצמם מופיעים רוברטו בניני ("החיים יפים") בקטע שצולם כבר ב-1986; סטיב בושמי ("כלבי אשמורת"); המוזיקאים איגי פופ וטום ווייטס; קייט בלאנשט ("אליזבת'"); ביל מאריי ("אבודים בטוקיו"); ועוד רבים. שחור-לבן ומה שביניהם.

זוג החיי חיי נישואים פתוחים מעורב בתאונת דרכים קטלניתשלאחריה מה שמדליק אותם יותר מכל הן תאונות דרכים.