'מחליקיים של כסף' היא דרמה קסומה לכל המשפחה בהשראת סיפור הילדים הקלאסי באותו שם, ששבר קופות בקולנוע ברוסיה. בסוף המאה ה-19, התעלות הקפואות של סנט פטרסבורג מובילות גנב קטן לליבה של צעירה ממשפחה עשירה. האם אהבתם האסורה תנצח את הקשיים שניצבים בדרכה?
ג'ונתן טרייגר ושרה תומאס נפגשו בזמן קניית כפפות בניו יורק. למרות שהם קנו את הכפפות לבני הזוג שלהם הקליק היה שם והאהבה ביניהם פרחה לקראת חג המולד, אך שרה לא הייתה בטוחה שהם נועדו זה לזו, השניים נפרדו בשביל לראות אם אהבתם תעמוד במבחן הזמן. שנים אחרי זה השניים מאורסים ועומדים להתחתן לבני זוג אחרים, אבל שניהם מחליטים לתת לגורל סיכוי אחד נוסף, ג'ונתן מורה לשושבין שלו לחפש את זאת שלא יוצאת לו מהראש, בעוד ששרה מבקשת מחברה המוסיקאי פרידה קצרה לפני החתונה, ונוסעת מלוס אנג'לס לניו יורק למצוא את הנפש התאומה שלה שוב. הם מחמיצים זה את זו שוב ושוב, והבלבול השייקספריאני מונע מהם לדעת עד לרגע האחרון, האם הם נועדו להיות ביחד?
לאייבל וג'ונון נולדו שני ילדים, ג'וזף ואליזבת. ג'וזף נולד עם מחלה קשה והזדקק לתרומת מח עצם. מאחר ובני משפחתו לא נמצאו מתאימים להשתלה, החליטו אייבל וג'ונון להביא לעולם ילד נוסף במטרה להציל את חייו של בנם. אלא שהבן שנולד, הנרי, לא הצליח להציל את אחיו ומאז היום בו נפטר ג'וזף - מוטל על כתפיו עול גורלו האכזר. כדי לנסות ולהביא מעט נחמה למשפחה האבלה - מביאים אייבל וג'ונון ילד נוסף לעולם - איוון.מקץ שנים רבות, הילדים הפכו בוגרים; אליזבת היא מחזאית המתגוררת בפריס. הנרי, יזם עצמאי, נע בקביעות מהצלחה כלכלית לפשיטת רגל עסקית. איוון, האח הצעיר, חי חיים בורגניים שגרתיים עם אשתו סילביה ושני ילדיו הקטנים.ביום בהיר אחד אליזבת 'מפילה פצצה' על המשפחה. היא אינה מוכנה לנהל כל סוג של קשר עם אחיה הנרי. הפתעה נוספת מצפה למשפחה. ג'ונון מגלה שהיא חולה בלוקמיה. הדבר היחיד שיכול להציל אותה הוא תרומת מח עצם מאחד ילדיה. בהתאספות משפחתית נדירה במהלך חג המולד המתחים ומערכות היחסים הסבוכות בין בני המשפחה נחשפים. בארוחת הערב מתגלה גם התורם הפוטנציאלי לג'ונון, היחידי שהבדיקה המוקדמת מראה שמתאים להשתלה - מי אם לא, הנרי.
חטופים שכאלה - פורץ נאלץ לקחת כשבויים משפחה קטנונית ולא מתפקדת בערב חג המולד.
סיפורה של משפחה ניו יורקית מנקודת הראות של נערה צעירה. כמו כל הקומדיות הוודי אלניות מדובר כאן באהבות ופרידות, חיזורים , כעסים , מריבות והשלמות, אבל בהבדל אחד, הדמויות כאן גם מזמרות ומרקדות כשאלן משתמש במיטב הרפטואר הקלאסי האמריקאי. "תמיד רציתי לעשות סרט שבו האנשים שרים לא מתוך היותם זמרים מקצועיים אלא כשלוחה נוספת ליכולת המשחק שלהם באותו רגע... כל מה שעניין אותי הוא יכולתם לגלם את תפקידם כראוי. בכל מה שנוגע לריקוד ושירה רציתי רק רגש פשוט וכן. לעיתים הביצועים המענינים ביותר של שירים נעשים על ידי אנשים שאין להם קול טוב במיוחד, אבל הם בעלי יכולת משחק, בעלי רגש וכריזמה. זה היה הרבה יותר חשוב לי" (וודי אלן).