הסרט הראשון שנעשה בעיראק שלאחר סאדאם חוסיין ומתרחש במחנה פליטים כורדי על גבול עיראק-טורקיה ערב פלישת הכוחות האמריקאים לעיראק באביב 2003. הסרט מספר על קבוצת ילדים יתומים, החיים במציאות מסוייטת בתוך סביבה מאיימת ומתפוררת, בהנהגתו של סאטלייט - ילד כריזמטי שמכונה כך עקב תשוקתו לכל דבר טכנולוגי - המנסים לשרוד בתנאים לא תנאים ולמצוא רגעים של שמחה וחום בתוך הטרור של חייהם. כוחו של הסרט נובע, בין השאר, מדימויים חזקים ושימוש בשפה קולנועית עשירה. סרט אנושי ונוגע ללב "המוקדש לכל הילדים התמימים בעולם - קרבנות המדיניות של דיקטאטורים ופשיסטים" (באהמן גובדי). הבמאי זכה בפרס דב הזכוכית ופרס סרט השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ברלין 2005 ובפרס הסרט הטוב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סאן סבסטיאן 2004. תקציר: סינמטק ת"א
השחקנית, שוהרה אגהדשלו, שהייתה מועמדת לפרס האוסקר על "בית של חול וערפל", מככבת בתפקיד ההרואי של זהרה, אישה איראנית שבתוכה בוער סוד. כשעיתונאי נתקע בכפר הנידח שלה – היא אוזרת אומץ ומעזה לחשוף את מה שהכפריים לא יגלו בשום מחיר. כך מתחיל הסיפור המופלא על מה שאירע לסוראיה אישה טובה ומלאת חיים שנישואיה הלא מוצלחים מביאים את בעלה המרושע וצמא הגירושין לחתור תחתיה וללבות סיפורים על בגידה שנושאים בחובם עונש בל יתואר. כשהן הודפות את חורשי המזימות ונעות דרך מסך שקרים ורמאות – סוראיה וזהרה מנסות להוכיח את חפותה של סוראיה באמצעות אותה מערכת חוק שיצאה נגדה. אבל כשהן נוחלות כישלון, זהרה תסכן הכל ותשתמש בנשק היחיד שנותר לה – קולה נטול הפחד ומלא התשוקה - כדי לשתף את העולם בסיפורה.
בכפר נידח בסין, גאו הוא המורה היחיד בבית הספר עני עד כדי כך שאפילו הגיר ניתן בו בקיצוב. גאו נאלץ לעזוב את בית הספר לחודש, אך איש בכפר לא מסוגל למלא את מקומו, פרט לווי מינזאי, ילדה בת 13. ווי נאלצת להתמודד עם משימות לא פשוטות לגילה והיא עושה זאת בהחלטיות ובתושייה. יימו ("גיבור", "מחול הפגיונות"), שחוזר כאן לזיכרונות מימי עבודתו כפועל חקלאי בימי המהפכה התרבותית בסין, בחר להשתמש בשחקנים לא מקצועיים ואף קרא לדמויותיהם בסרט בשמותיהם האמיתיים. זו אינה מלודרמה נפוחה אלא מבט מפוכח לאזורים העניים של סין בהם הצורך בהישרדות הוא אבי כל המצאה.
שווייץ, 1971. נורה היא עקרת בית שגרה עם בעלה האוהב ושני ילדיהם בכפר קטן, יפיפה וציורי, בו החיים מתנהלים על מי מנוחות. לכן כשהיא - בדרך כלל אישה שקטה, מנומסת וחבויה - מחליטה לארגן את הפגישה הראשונה לתמיכה במאבק לאפשר זכות הצבעה לנשים, תגובת אנשי הכפר נעה בין כעס, פליאה ואדישות מוחלטת. נחושה בדעתה להילחם עבור מה שהיום נראה לנו בסיסי, היא מגייסת את ה"כנופיה" שלה - אלמנת הכפר הזקנה, בעלת מסעדה איטלקיה עם פתיל קצר, ואחותה התומכת. יחד, על רקע נופיה השלווים של שווייץ, הן ינסו להצעיד את הכפר קדימה, אל הדמוקרטיה.
סיפורו האמיתי ומעורר ההשראה של לי שונסין, המבוסס על פי רב המכר האוטוביוגרפי שלו. לי שונסין נולד למשפחה ענייה בפרבר שנדונג שבסין. בגיל 11 הוא נבחר ע"י יועציה של אשת המושל מאו צה טון, להירשם לאקדמיית הריקוד היוקרתית של בייג'ין – מקום בו מתאמנים בריקוד למשך 16 שעות ביום.הסרט נפתח כאשר שנות שלטונו של מאו קרבות לקיצן ולי מצטרף לבית ספר לבלט אמריקאי במסגרת חילופי תלמידים בין סין לארה"ב. במהלך שהותו בארה"ב מגלה לי גם את יכולותיו המדהימות בתור רקדן קלאסי, וגם את התרמית שעומדת מאחורי השלטון הקומוניסטי הדיקטטורי של מאו בסין. הוא מתאהב ברקדנית אמריקאית בשם אליזבת מאקי. חשדונתה של הממשלה הסינית ורצונו של לי להישאר בארה"ב הובילו את לי לעמוד במרכז תקרית בינלאומית מתוקשרת בין ארה"ב לסין, בין המזרח למערב.
דרמה משפטית זוכת שלושה פרסים בפסטיבל ברלין של הבמאי הגרמני הנס כריסטיאן שמידט (Crazy, Requiem), על זוועות המלחמה בבוסניה. תובעת מטעם האו"ם בבית המשפט הבינלאומי בהאג, מנסה להביא להרשעתו של פושע מלחמה סרבי, החשוד בגירוש של בוסנים-מוסלמים והוצאתם להורג. כשעמדתה נקלעת לקשיים בעקבות התאבדותו של אחד העדים, היא יוצאת לאקס-יוגוסלביה על מנת למצוא עדויות נוספות ומגיעה לאחותו של העד המת. נראה שהאחות מסתירה אינפורמציה, ושגורמים בלתי צפויים מנסים לטרפד את חקירתה.