יצירה מרתקת ועוכרת שלווה על מלחמת וייטנם של סטנלי קיובריק הדנה במצבו של האדם ומזמינה שפע של פרשנויות. הסרט מתחלק לשני פרקים נפרדים. חציו הראשון עוסק בטירונות של חיל הנחתים, באופן בו מסירים מן האזרחים הצעירים את זהותם העצמית, בדרך לחייתיות. בחלקו השני של הסרט אנו עוברים לוייטנאם - לא אל הג'ונגלים הירוקים אלא דווקא להריסות העיר הואה.

מייקוב, עיירה דרומית מנומנת המתנערת לפתע ע"י משפטו של צעיר שחור המואשם באונס בחורה לבנה. הסרט מתאר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטה של סקאוט, בתו בת השש של הסניגור אטיקוס פינץ' (גרגורי פק) אשר יחד עם אחיה ג'ים וחברם דיל, צופים בעין צעירה ותמימהעל הגזענות הפורצת בעיירה.

סרטו הסוחף של בויל ("חברים לרצח") מתאר את חייהם של חבורת צעירים סקוטים המכורים לסמים. דרך נקודת מבטו האישית של רנטון, חווה הצופה את הטריפים הארוכים של הגיבורים: ההנאה והזוועות שבלקיחת סמים קשים. "אני בחרתי שלא לבחור חיים" אומר הגיבור בתחילת הסרט ומשאיר את עצמו להיתקל ולהיזרק במה שיהווה את חייו, ללא רצון ממשי: נסיונות גמילה, ראיונות עבודה על ספידים, רומנים מזדמנים, חיפוש של חומר שטבע באסלת השירותים כדורגל ורוק'נ'רול.

פרנק וו. אבגנייל עבד כרופא, עורך דין וטייס, עוד לפני יום הולדתו ה-18. כישוריו של פרנק, זייפן מבריק ואלוף ההונאה, בזיוף צ'קים הכניסו לו מיליוני דולרים גנובים. סוכן האף-בי-איי , קארל הנרטי, הפך את תפיסתו של פרנק והעמדתו לדין למשימתו העיקרית, אך פרנק נמצא תמיד צעד אחד לפניו, תוך שהוא מפתה אותו להמשיך במרדף.

סיפור אהבה בין מעמדי בין צעירה אריסטוקרטית לצייר נווד על סיפונה של אוניית הפאר טיטניק. שיחזור מדויק ועתיר אפקטים של המפגש הטראגי עם הקרחון, שהוביל למותם של 1500 בני אדם וניפוץ האשליות בדבר יכולתם של בני האדם לייצר אונייה חסינה בפני טביעה. ברקע לסיפור האהבה הרומנטי בוחר קמרון להדגיש את המימד החברתי של האסון, כאשר הוא מתאר את ההצלה של העשירים וההפקרה של הנוסעים העניים במחלקות הזולות למותם ע"י צוות האונייה.

אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.

אחד הסרטים הטובים של כל הזמנים, והסרט הראשון בבימויו של קווין קוסטנר. אפוס רחב יריעה שמתחיל במלחמת האזרחים בארה"ב וממשיך לתקופת ההשתלטות על שטחי המחיה של אינדיאנים. חייל בצבא ארה"ב מבקש הצבה במקום מרוחק ויוצר קשר חם ואדוק עם שבט אינדיאנים מקומי.

פסיכולוג נשלח אל תחנת החלל הממוקמת מעל אוקינוס סולאריס המסתורי כדי לחקור את מותו של מדען. שני המדענים האחרים שחיים בתחנת החלל מספרים לו על התרחשויות מוזרות במקום ובעצמם מתנהגים בריחוק לא ברור. כשהמדען פוגש שם את אשתו, שנפטרה שבע שנים קודם, הוא מתחיל להאמין לקיומן של ישויות אינטיליגנטיות לא מוכרות. מדע בדיוני מורכב ופילוסופי, מבית היוצר של אנדריי טרקובסקי, שגם השתתף בכתיבת התסריט. הסרט זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן.

אחד הסרטים הקלאסיים הגדולים של הקולנוע המבוסס על רומן רב מכר של ג'ון סטיינבק ("קדמת עדן"). הנרי פונדה ("קלמנטיין יקירתי", "הנאשם" ואוסקר על "האגם המוזהב") מגלם את דמותו של טום ג'ואד, גבר שמשתחרר מהכלא לאחר ריצוי עונש מאסר על רצח. הוא מגיע לעיר הולדתו ומגלה שמצפה לו שיקום לא קל, משפחתו נעקרה מאדמתה ומחליטה לעבור ל"ארץ המובטחת"-קליפורניה. כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה, המסע אל התקווה הופך לסיוט, מסע זועם של האדם הפשוט בתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית של שנות ה-30. "ענבי זעם" היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר וזכה ב-2 פרסים כולל הבימאי הטוב ביותר - ג'ון פורד ואוסקר משנה לשחקנית ג'יין דארוול.

אדווארד בלום תמיד נהג להאדיר את עברו כאדם צעיר. כל חייו היו מעשייה אקסטרווגנטית - החל מסיפורים על תאומות סיאמיות שחולקות ריאה משותפת, דרך אגדות על ענקים ומכשפות, ובעוד כל הנ"ל חובק את כל מרחבי תבל. לרוב, הצליח אדווארד לכבוש בסיפורי מעשיות אלו את לבבותיהם של כל האנשים בהם נתקל. כעת, עם גסיסתו האיטית, חוזר בנו המרוחק וויל הביתה, במטרה לטפל בו ברגעיו האחרונים. האמא סנדרה מנסה לנצל את המפגש המחודש כדי לחבר בין השניים, אולם לוויל תכנית משלו - להבין, אחת ולתמיד, מה אמיתי ומה לא בסיפורים של אביו. הסרט נע בין זמן ההווה המאוד לא פשוט לבין עברו של אדווארד כפי שהוא זוכר אותו, וכפי שמתגלה לצופים באמצעות פלאשבקים מרהיבים. כעת, על וויל להפריד בין המציאות לדמיון, בבואו להשלים עם סיפור חייו של אביוף לטוב כמו גם לרע.

עלילת חייו של מהטמה גנדי, מנהיג תנועת השחרור ההודית מעול האימפריאליזם הבריטי. הסרט מתחיל במאבקו בחוקי הגזע של דרום אפריקה, עובר דרך התפתחות הפילוסופיה שלו ביחס להתנגדות הפסיבית, ומגיע עד פעולות המחאה נגד שלטון הוד מלכותה, מאסריו התכופים והירצחו על ידי פנאט מוסלמי בינואר 1948. אפוס מעמיק של ריצ'ארד אטנבורו, שזכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל לשחקן הראשי, בן קינגסלי ("לצאת נקי") בתפקיד חייו.

סרט הקולנוע הראשון של במאי הטלוויזיה הבריטי, רולנד ג'ופה (המשימה). סיפור ידידות בין עיתונאי אמריקאי ועוזרו הקמבודי, פראן, על פי חוויותיו של כתב הניו-יורק טיימס, סידני סאנברג. חלקו העיקרי של הסרט מוקדש למרחץ הדמים, שעורכים החמר רוז', בשעה שפראן מנסה לשרוד במחנות כפייה, שבהם מחנכת המפלגה את האזרחים ועורכת טיהורים המוניים.

במשך שבועיים, 20 משתתפים גברים נשכרים לשחק אסירים וסוהרים בכלא. ה"אסירים" צריכים לפעול לפי כללים מתונים לכאורה, ול"סוהרים" נאמר לשמור על הסדר מבלי להשתמש באלימות פיזית. האם המצב יצא משליטה?

עיבוד אפל לספר הפולחן של אן רייס שיוצא מתוך הנחה בסיסית שהערפדים קיימים וחיים בינינו (והם יצורים מיוסרים למדי). העלילה מתרחשת על פני כמאתיים שנה, מרגע שבו לסטאט הערפד (קרוז) נושך את לואיס דה פוינט דה לאק (פיט) והופך אותו לאחד מבני האלמוות. הסרט מחזיר למיתוס הערפד את האלמנט ההומוסקסואלי שנעדר ממנו מאז עבר הערפד מהספרות לקולנוע.

הסרט עוקב אחרי ספרה של וירג'ניה וולף, "גברת דאלוויי", ובחייה של הסופרת בזמן כתיבת הספר ועד להתאבדותה בשנת 1941. השנה היא 1949, לורה בראון הנאבקת בניכור ובדיכאון מנסה לארגן לבעלה, אותו היא לא ממש אוהבת, מסיבת יום הולדת. אבל לורה לא יכולה להפסיק לקרוא את "גברת דאלוויי". התמונה האחרונה מתרחשת במנהטן של ימינו, קלריסה ווהן, היא לסבית החיה עם מאהבתה ובתה המנסה גם היא לארגן מסיבה לבעלה לשעבר הגוסס מאיידס. שלוש נשים סביב סיפור אחד ומאבק תמידי נגד הניכור, הדיכאון והחיפוש אחר האהבה.

סוזן סטון, בלונדינית מלוקקת מעיירה שכוחת אל, מצליחה להגשים את החלום האמריקני: היא נישאת לבעל מסור וחרוץ, יש לה בית בפרברים וגם תוכנית טלויזיה. אמנם מדובר ברשת כבלים קטנה בה היא מגישה את תחזית מזג האוויר, אבל סוזן רואה במקום קרש קפיצה לעולם התקשורת, ובתור מורה אורחת לטלוויזיה בביה"ס מחליטה להפיק סרט על תלמידי תיכון בעיירה. ככל ששאיפותיה המקצועניות הולכות ותופחות כך הופך בעלה, האיטלקי השמרן למכשול... סאטירה חריפה של ואן סאנט על החברה האמריקאית ועל עולם הטלוויזיה בפרט.