צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
חוסר התועלת והליגלוג במלחמה בתעלות במלחמת העולם הראשונה מוצגת ע"י מפקד יחידה בצבא הצרפתי שחייב להתמודד עם המרד של אנשיו וגנרל מחפש-תהילה אחרי שחלק מכוחותיו נסוגים מהאש במתקפה בלתי-אפשרית.
היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.
בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.
קלאסיקה של תת-ז'אנר סרטי ה"סלאשר" שהפך את ג'יימי לי קרטיס למלכת סרטי האימה. ג'ון קרפנטר יצר את אחד הסרטים המפחידים של הז'אנר: מעשה במייקל מאיירס, פסיכופט שנמלט מבי"ח לחולי נפש בו הוא היה כלוא לאחר שרצח את אחותו בהיותו ילד, ועתה הוא שב לעיר הולדתו על מנת לחסל אחות נוספת ועוד כמה שמרטפיות. השחקן הבריטי המנוח דונלד פלזנס מגלם את האיש הדולק בעקבותיו של הרוצח. קרפנטר כתב גם את המוסיקה המצמררת.
סרט הקאלט של במאי האימה המוביל של שנות ה-70, ג'ורג' רומרו, שמהווה המשך לסרטו המוקדם והמכונן, "ליל המתים החיים". מתקפת זומבים פרועה מובילה קבוצה של אנשים להתבצר בקניון גדול בפרברי העיר. כשהמוות מידפק על הדלתות בהמוניו, עושים הגיבורים הכול כדי לצאת מזה שלמים ואנושיים. כל נשיכה עשויה להוביל לחיי נצח של פלצות. מהדורה אולטימטיבית שכוללת כמה גרסאות לסרט, כולל ורסיה מורחבת. כמו כן, כולל הדיסק דוקומנטרי חדש ומחודש על הסרט, בין מרואייניו גם במאי האימה האיטלקי דריו ארג'נטו (Susperia, פנטום האופרה), שהפיק את הסרט ואף כתב חלק מהמוזיקה, וגם סרט על ההפקה שצולם במהלך הצילומים עצמם.
טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.
מערבון איטי ובלתי שגרתי בשחור-לבן של הבמאי הייחודי, ג'ים ג'רמוש (גוסט דוג), עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי. לטענת הבמאי, קריאה בספר על הגות ומחשבה אינדיאנית, הזכירה לו מאוד את כתביו של המשורר וויליאם בלייק ? מקור שמו של הגיבור. רואה חשבון סהרורי נשלח לכל הרוחות ויוצא למסע שבו חושבים אותו בטעות למשורר האמריקאי הנודע. הסרט משופע בהופעות אורח קטנות ומרשימות, כמו זו של איגי פופ כשפחתם של שני "אדונים". את המוסיקה לסרט תרם ניל יאנג.
מרכוס הוא חברה הנוכחי של אלכס. פייר הוא בעלה לשעבר של אלכס, וחבר של השניים. השלושה הולכים למסיבה. אלכס ומרכוס רבים, והיא עוזבת את המקום לבדה. בדרכה חזרה, היא נתקלת בלה טניה, סרסור, שאונס אותה. מרכוס ופייר, המחפשים את אלכס ומגלים אותה פצועה, מחליטים לקחת את החוק לידיים ויוצאים לחפש את לה טניה, כדי לנקום. מותחן פעולה מסעיר ואלים.
טום חי בעיירה קטנה ושלווה. יש לו משפחה מאושרת, והוא מנהל דיינר קטן ופופולארי. יום אחד שני פושעים מגיעים אל הדיינר ודורשים שרות למרות שהמקום סגור. הם שולפים אקדחים וטום למרבה הפלא מצליח לחסל אותם במהירות כמו מקצוען. טום הופך לגיבור של העיירה ומופיע בחדשות הטלוויזיה. יום אחד מגיע גבר מסתורי לעיר וטוען שלטום קוראים ג'ואי. טום מכחיש אבל הגבר מתעקש לחפור בעברו והשלווה מופרת בשנית.
אחת מפסגות יצירתו של סם פקינפה (חבורת הפראים), שהיא משל נוקב על האלימות הטבועה במין האנושי. מתמטיקאי אמריקאי מרובע (דסטין הופמן) ואשתו (סוזן ג'ורג') מחליטים לעבור לכפר הולדתה השקט, אי שם באנגליה, הרחק מהאלימות המציפה את ערי ארה"ב. אולם שם מתנכלים להם המקומיים, עד שכל הקווים נחצים. מרתיע ושערורייתי, הסרט יצר פולמוס ארוך ואפילו צונזר ונאסר להקרנה.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
טום לאדלו, שוטר ותיק במשטרת לוס אנג'לס מוצא כי החיים קשים מנשוא ללא אשתו שנפטרה. כאשר עדויות מסבכות אותו בהריגת עמית למקצוע, הוא נאלץ למרוד במועדון השוטרים אליו הוא היה שייך לאורך כל הקריירה שלו, ובדרך להטיל ספק בנאמנות של כל מי שהיה קרוב אליו במשך השנים.
מקום בדרום ארה"ב אחרי מלחמת האזרחים, מצליחה לורל סומרסבי לעבוד לבדה בחווה ללא עזרת בעלה ג'ק. שהאמינה שנהרג במלחמת האזרחים. מכל ההבטים ג'ק סומרסבי לא היה אדם חביב, ולאחר תוקפה חוזר לעיירה בחור הטוען שהוא ג'ק, אבל הוא השתנה. לורל לא כל כך בוטחת בו אבל בכל זאת מכניסה אותו לביתה ומוכנה לקחת את הסיכון.