סרט מוזיקלי ביוגרפי של הבמאי לואיס ולדז אודות חייו ומותו בטרם עת של ריצ'י ואלאנס, הלא הוא מר לה במבה. הסרט עוקב אחר חייו של ריצ'י (לו דיאמונד פיליפס, אומץ תחת אש) מילדותו בפייקומה, קליפורניה, דרך יחסיו עם אחיו הגדול, ועד לטיסה הגורלית, שסיימה את חייו בגיל 17.
סיפורו של ג'ים מוריסון, משורר ופרופורמר מהענקים שנראו, מנהיג להקת "הדלתות" המיתית, בעוד אפוס בסדרת המחקרים השנויים במחלוקת של אוליבר סטון על אמריקה ותרבותה. סרט רחב יריעה, עשיר במוזיקה ובדמויות והעשוי לגמרי ברוח השירים של מוריסון - איכותי אך מעט הזוי ומתקיים בעולם עצמאי משלו, עם קשר מוטל בספק למציאות. קילמר, הדומה למוריסון באופן מפתיע ומשחק את אחד מתפקידיו הגדולים הבודדים, מוביל את הסרט בין מידבריות האינדיאנים, אל קליפורניה ואל ניו-יורק של אנדי וורהול. כל זאת בלי לדלג בדרך על המוזיקה, הנשים (ובראשן מג ראיין כחברתו), התהילה, האובססיה למוות, ההופעות הפרובוקטיביות הייחודיות, הסקס, הרוק'נ'רול והמוות - בהחלט קלישאות חבוטות, אבל בדיוק אלו שהרכיבו את חייו של מוריסון. שווה לשים לב למספר תפקידי אורח בסרט - ביניהם איגל איי שרי, שהספיק מאז להפוך לכוכב פופ בעצמו; בילי איידול, שמידי פעם קופץ להופיע בסרט; סטון עצמו כמורה באוניברסיטה וניק קסאווטס, בנו-של (ג'ון קסאווטס) ובמאי בעצמו.
הסרט הדוקומנטרי דן בלידת והתפתחות ההרדקור פאנק רוק משנת 1979 עד 1986. הסרט מסקר את נושאי האנטי-לאומניות, דחייה של מנהגים מסורתיים של המשפחה הגרעינית (מבנה משפחה רגיל), ופרי הדמיון הנצחי של עליונות לבנה (האמונה שהגזע הלבן הינו נעלה מטבעו וצריך לשלוט בעמים מגזע אחר לפי חוק) שהחל לזהם חלק מהאנשים בסצינת ההרדקור, למרות ערכי האנטי-גזעניות של המון הרבה מן האמנים המומחים ובולטים ביותר בהרדקור. הסרט מתפאר בצילומים מחתרתיים נרחבים שצולמו במהלך השיא של תנועת ההרדקור, וכמו כן ראיונות בלעדיים עם האמנים הראשונים של מוזיקת ההרדקור פאנק מלהקות כמו "דגל שחור" (בלאק פלג), "איום מזערי" (מיינור ת'רט), ורבים נוספים.
צ'אז, רקס ופיפ הם חברי הלהקה בשם "הריינג'רים הבודדים" וכל מה שהם רוצים זה קצת תשומת לב. כאשר הם משתלטים על תחנת רדיו עם אקדחים מזויפים כדי שישמיעו את שירם, הם מקבלים יותר מאשר מה שקיוו לקבל.
קומדיה מוצלחת בכיכובו של הקומיקאי העולה הבא – ריין ווילסון ("המשרד", "ג'ונו"), בבימויו של קטאניו ("ללכת עד הסוף"). רוברט פישמן היה מתופף בלהקת אייטיז שבעטה בעכוזו והביאה לסיומה של קריירה מוזיקלית. עשרים שנה אחרי הוא מגלה שאחיינו החנון מחפש מתופף ללהקת הרוק החדשה שלו ורוברט מתנדב לאייש את המשרה. מהרגע שהוא נכנס לנישה הקטנה שלו, עולמם של הנערים אינו כפי שהיה. הרבה שמחת חיים.