לוס אנג'לס, מרץ 1928: בבוקר שמש יפה של יום שבת ברובע הפועלים בפאתי העיר, האם החד-הורית כריסטין קולינס נפרדת לשלום מבנה בן ה-9, וולטר, ויוצאת ליום העבודה שלה כמרכזנית. אך כשהיא חוזרת לביתה הצנוע, היא נתקלת בסיוט הנורא ביותר של כל הורה: בנה נעלם. מיד החל מסע חיפושים ארוך ומתיש, אך וולטר נעלם ללא עקבות... לאחר כחמישה חודשים, נמצא ילד – הטוען שהוא בנה – והוא מוחזר לאם על ידי המשטרה, שרוצה כל כך לקטוף את פירות יחסי הציבור הטובים של מעמד החזרת הבן האובד לאמו. כשהיא מסוחררת מהמולת השוטרים, העיתונאים, הצלמים ורגשותיה הסוערים ממילא, כריסטין משתכנעת לקחת את הילד הביתה. אך עמוק בפנים, היא יודעת שזה לא וולטר. כשהיא לוחצת על מוסדות החוק להמשיך לחפש אחר בנה האמיתי, היא לומדת שבלוס אנג'לס בעידן האיסור על אלכוהול, נשים אינן יכולות לקרוא תגר על המערכת המשפטית ולצאת מזה בשלום. לאחר שהוגדרה כהוזה ולא שפויה, היא מוצאת בן ברית בדמותו של הכומר האקטיביסט גוסטב בריגלב, הנרתם לעזרתה במאבק מול המוסדות ומציאת בנה הנעדר.
מוד ווטס היא צעירה שעובדת ככובסת במכבסה, 12 שעות ביממה מאז ילדותה. גם אמה עבדה באותה מכבסה כל חייה עד שנפטרה בגיל צעיר. בקר אחד היא נשלחת מהמכבסה למסור סדינים נקיים ונקלעת במקרה להפגנה של הסופרג'יסטיות - התנועה שלחמה בלונדון למען זכות ההצבעה של נשים בתחילת המאה ה20. המפגש המקרי מוביל לשינוי בחייה כאשר היא נסחפת אחר המאבק, שמתחיל בתמימות ונתקל בעיקר בהומור ויחס מזלזל של הפוליטיקאים הגברים, והופך בהדרגה למאבק פוליטי עיקש שגובה מחיי הנשים ויתורים אישיים כבדים, מאבקים עם המשטרה, מעצרים ופגיעה ביחסי המשפחה. הסרט מתמקד במוד, ובקבוצת נשים שהיו חיל הרגלים של התנועה, נשים שמבינות כי בדיבורים הן לא יצליחו להשיג שינוי ומחליטות לעבור למעשים.
דרמה שמתרחשת ארבע שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, שמתרכזת במאבק האידיאולוגי בין שני מנהיגיה: ג'ורג' דנטון המבקש לעצור את התנופה המהפכנית כדי לערוך חשבון נפש ומקסימיליאן רובספייר, השואף להחיש את התהליך ולהמשיך בשלטון הטרור ובעריפת הראשים בגיליוטינה. בסרטו הפוליטי הזה, מנתח אנדז'יי ויידה (איש השיש) את תוצאותיה של המהפכה תוך אנלוגיה מוסווית אך ברורה למדי לשלטון המהפכני הקומוניסטי של ארצו כיצד בעלי רוח המהפכה, החרות והחופש הופכים למקרבנים אלימים של אלה אותם דרשו לשחרר. בתפקיד דאנטון ז'ראר דפרדייה המופלא.
עילוי השחמט האמריקאי, בובי פישר, מוצא את עצמו לכוד בין שתי מעצמות כשהוא קורא תיגר על האימפריה הסובייטית. הסרט מציג את מאבקיו האימתניים של פישר עם גאונות ושיגעון ואת עלייתו ונפילתו של ילד מברוקלין אשר כבש את דמיונם של אנשים מסביב לעולם.
1963. האקטיביסט בייארד רסטין מנסה לארגן מצעד בוושינגטון כדי לקדם את המאבק לזכויות האזרח ומתמודד עם ביטויי גזענות והומופוביה.
פריז, 1957. איב סאן לורן, רק בן 21, נקרא במפתיע לנהל את בית האופנה הידוע של כריסטיאן דיור שנפטר. כל העיניים נשואות אל הבחור הצעיר שמצליח, נגד כל הסיכויים, להמם את תעשיית האופנה כולה ולזכות בתואר "גאון". אבל גאונות מגיעה עם מחיר. מאחורי היופי והאלגנטיות של בית האופנה מסתתר אדם עם חיים אישיים סוערים ומפתיעים במיוחד, שרוצה רק לעצב וליצור, אבל מצליח להסתבך בשערוריות פעם אחר פעם. הסרט עוקב אחר סאן לורן במרוצת השנים, דרך הקולקציות המהפכניות, ההשראות, מערכות היחסים הפראיות, הרגעים הכואבים ורגעי הנצחון שעבר בדרך להפוך לאחד השמות המוכרים והאהובים בעולם – בדרך להפוך לאגדה.
סיפור ייחודי על חיי גרייט, ילדה בת 16, במאה ה 17 בהולנד שעובדת אצל ורמר כעוזרת בית שמטפלת בששת הילדים במשפחה באשתו הקנאית ובחותנת הבלתי מתקשרת שלו. מתחים רבים נוצרים בבית כאשר האישה הקנאית חוששת שמתנהל רומן בין הבעל לילדה ומתפלאת עוד יותר לגלות שהילדה נתנה את עגילי הפנינה שלה בשביל הציור המפורסם.
"אני לא שם" מציג נראטיב לא שגרתי דרכו ניבטים צדדים שונים של הזמר. דמותו של דילן מגולמת על ידי שישה שחקנים ושחקנית אחת, ביניהם: ריצ'רד גיר, הית' לדג'ר, כריסטיאן בייל וקייט בלאנשט. יחד הם מייצרים קולאז' ייחודי של אחד מהאייקונים האמריקאים הגדולים של דורנו. הסרט נקרא על שם השיר שהוקלט עם להקתו "דה בנד" בפסטיבל וודסטוק ב-1967, בעודו מתאושש מתאונת האופנוע שלו.
פיטר גרינאוויי (כתוב בעור) יוצא מתוך ציורו של רמברנדט, "משמרת הלילה", לעלילת פשע מרתקת. הצייר ההולנדי המפורסם חי באושר עם אשתו, כשהוא מתבקש לצייר פורטרט של אנשי המשמר האזרחי של אמסטרדם. זמן קצר לאחר תחילת העבודה, אחד המצוירים מוצא את מותו בתאונה, אבל רמברנדט חושד במעשה רצח ומתחיל לחקור את הפרשה. הוא עושה שימוש בציור כדי להעביר מסרים. מעשה האמנות כמעשה בילוש – ואכן, גרינוויי חוזר לתמה של "חוזה שרטט".