רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.
החטיפה של דה-סו התרחשה מול ביתו, שם הוא חי עד אותו יום בשלווה עם אשתו ובתו האהובה. הוא מוצא את עצמו בבית לא מוכר, במין כלא, ולומד מן הטלוויזיה שאשתו נרצחה באכזריות ושהוא חשוד ברצח. הוא מבלה חמש-עשרה שנים בחדר חשוך, מנסה לברוח ולהתאבד, אך לשווא. יום אחד, לפתע, הוא מוצא את עצמו חופשי. מאותו רגע ואילך דה-סו נחוש בדעתו לנקום באדם שעשה לו את הדבר הנורא הזה. בעזרת מידו הצעירה הוא מוצא אותו, אבל האדם משכנע אותו בהדרגה שאולי נעשה כאן צדק. הדרמה האפלה שנפרשת לפנינו היא מקורית, מורכבת ומהפנטת. המתח והמסתורין מגיעים לשיא במערכת היחסים בין דה-סו ומידו.
מנהיג כנופיית רחוב אלימה במיוחד האוהב מוסיקה קלאסית ואת התשיעית של בטהובן במיוחד, נשלח לכלא בו הוא הופך לשפן נסיונות של השלטונות על מנת למחוק את נטיותיו האלימות. שיטותיו של הממסד בנסיונו למחוק את האינדיבידואל אלימות אף יותר מכל הזוועות של אנשי הכנופיה.
סרטו הסוחף של בויל ("חברים לרצח") מתאר את חייהם של חבורת צעירים סקוטים המכורים לסמים. דרך נקודת מבטו האישית של רנטון, חווה הצופה את הטריפים הארוכים של הגיבורים: ההנאה והזוועות שבלקיחת סמים קשים. "אני בחרתי שלא לבחור חיים" אומר הגיבור בתחילת הסרט ומשאיר את עצמו להיתקל ולהיזרק במה שיהווה את חייו, ללא רצון ממשי: נסיונות גמילה, ראיונות עבודה על ספידים, רומנים מזדמנים, חיפוש של חומר שטבע באסלת השירותים כדורגל ורוק'נ'רול.
סיפורו של גבר, לסטר ברנהם, איש פרסום בן ארבעים ומשהו ואשתו קרולין, שכל מה שאכפת לה זה מה יגידו השכנים. אשתו של לסטר שונאת אותו, בתו המתבגרת מתייחסת אליו בבוז והבוס שלו מתעד לפטר אותו בכל יום. בניסיון להשיב לעצמו את טעם החיים, לסטר מתאהב בבת כיתתה הסקסית של ביתו, ועובר כתוצאה מכך מטמורפוזה גופנית ואישיותית. במקביל, בן השכנים, סוחר סמים צעיר שאביו הוא קצין נחתים פשיסטי, ממקד את עדשת מצלמת הווידיאו שלו בבתו של לסטר, המוצא בו בן ברית לא צפוי. סרט על פשרה, חיפוש אחר אושר, הכחשה, הדחקה, זעם, התפכחות, וכמובן יופי המתגבשים ליצירת מופת של ממש.
סוחר מכוניות ממינסוטה שוכר שני פושעים קטנים כדי שיחטפו את אשתו. דמי הכופר שישלם אביה, כך הוא מאמין, יחלצו אותו מהצרות הכלכליות בהן הוא שקוע. כדרכן של מזימות מן הסוג זה, העניינים משתבשים...
אנדרס תומס ינסן (Flickering Lights), מי שאחראי לתסריטים מוצלחים רבים שיצאו מדנמרק משנות ה-90 ואילך (כולל את "מיפונה" ו-In China They Eat Dogs), מביים כאן דרמה קומית שחורה משחור על בריון ניאו נאצי, שכחלק מתשלום חובותיו לחברה נשלח לעשות עבודות קהילה אצל כומר כפרי אדוק במיוחד. בין המשתתפים: אולריך תומסן וניקולאי לי קאס (שני האחים מ-Brothers), מדס מיקלסן (Pusher) ופפריקה סטין (החגיגה).
פטריק בייטמן הוא עובד רציני ומסור של הקפיטליזם האמריקאי - מרוויח את לחמו במשרדי וול סטריט. איש העסקים הצעיר חי את החלום האמריקאי עד תומו - בלילות הוא יוצא לרחובות ומחסל אנשים - סתם ככה. הוא הופך להיות מכונה מחסלת חסרת מעצורים, מסוכן לעצמו בדיוק כמו שהוא לאחרים.
אנה היא אחות החיה חיים שקטים ושגרתיים בפרברים. בוקר אחד אנה קמה ומגלה כי בעלה הפך לזומבי-מפלצת חסרת מנוח, הולכת ונרקבת במהירות, עם מחשבה רצחנית אחת בלבד, לאכול אותה. אנה בורחת מהבית, ונחרדת לגלות כי כמעט כל אנשי העיר הפכו לזומבים רעבים. המעט שנותרו אנושיים, מבינים שכדי להם להתחיל לברוח. אנה נתקלת בקבוצה של ניצולים וכולם יחד מוצאים מקלט בקניון הגדול. כאשר מאות זומבים נוהרים לשם ומנסים להכנס פנימה, הם מבינים שצריך לברוח הלאה אל מקום בטוח יותר.
סיילר - אסיר משוחרר, מלווה באהובתו הבלונדינית - לולה, בורחים בכבישי דרום ארה"ב מפני אימה השטנית של זוגתו. על עקבותיהם נמצאים בלש פרטי ואח"כ מאפיונר השולח אחריהם רוצחים שכירים. פיסת גאונות צרופה גדושה במין, אלימות ומוזיקה מדהימה, אשר זיכתה את לינץ' בדקל הזהב בקאן. את העלילה הזאת מתבל לינץ' במוטיבים מ"הקוסם מארץ עוץ", בסמלי התרבות האמריקאית, ובהרבה אש. התוצאה היא סרט מהמם, עשיר מבחינה ויזואלית, וכמובן, גם שנוי במחלוקת.
כשמיקי באום (דיין) שומע מהרופא שלו (אלון) שיש לו עוד 92 דקות לחיות, כל חייו (מה שנשאר מהם) מקבלים כיוון חדש. הוא מחליט לסגור קצוות ולעזוב את העולם מסודר מבחינתו. הוא מוקף באשתו דליה (נוימן), בנו וביתו מאיה (גפן) וגם פונה לשותפו (זהבי) ולקופאית בסופרפארם (אופיר). אסי דיין עובר שעה וחצי הזוייה, מעלה זכרונות ממה שהיה אך במיוחד מדמיין את מה שיהיה בלוויה שלו. למרות פחד המוות, מצליח דיין לעורר בנו יותר מחיוך קטן לגבי החיים שלנו במדינה הזו. הסרט חותם טרילוגיה של דיין שהתחילה עם "החיים ע"פ אגפא" והמשיכה ב"שמיכה חשמלית ושמה משה", וזיכה את דיין באוסקר הישראלי על משחקו והתסריט.
קומדיה מטורפת, העוסקת בקורותיו של צוות בית־חולים שדה במהלך מלחמת קוריאה (M*A*S*H באנגלית, ראשי תיבות של Mobile Army Surgical Hospital). הסרט מתמקד בשני מנתחים צעירים, טראפר מקנטייר והוק-איי פירס, ומעללילהם במהלך המלחמה. אין לסרט עלילה מרכזית אלא הוא הרבה אפיזודות מטורפות כמו התערבות על משחק פוטבול מול יחידה גדולה יותר, נסיעה בהולה לטוקיו לצורך ניתוח בן של סנטור ומשחק גולף, וכמובן בדיקה מעמיקה אם האחות "הוט ליפס" היא בלונדינית טבעית ...בעקבות הסרט הופקה סדרה, שהתבססה על גיבורי הסרט, שרצה במשך 11 עונות.
עיבוד מרשים לספרו החשוב של גינתר גראס, שהקדים את זמנו בעשור לפחות. סיפור משפחתו של הילד אוסקר דרך זווית הראייה של מי שבחר להפסיק לגדול כשגילה עד כמה מלוכלך ולא אמין הוא עולמם של המבוגרים, ובסופו של דבר בחר ליטול בו חלק. עלייתם של הנאצים לשלטון מאפשרת גם לחריג כמו אוסקר להשתלב בחברה הארית הטהורה, ונפילתם היא הפתח שלו להשתחרר מהאינפנטיליות שבה דבק כל חייו. הילד דיוויד בננט - שמופיע היום בעיקר בתיאטרון - העניק לעיבוד הקולנועי חלק נכבד מייחודו. הסרט זכה באוסקר לסרט הזר