הסרט השני בטרילוגיה המאוחרת של אחד מגדולי הבמאים של צרפת, ז'אן רנואר (חוקי המשחק), שעוסקת בחיים כתיאטרון, או בתיאטרון כמיקרוקוסמוס למציאות. העלילה כאן סובבת את החיים במונמרטר, רובע האמנים של פריז, בסוף המאה ה-19, כשבמרכז עומדת החייאתו של ריקוד הקאן-קאן במועדון הלילה מולין רוז'. עם ז'אן גאבן הגדול (החיה שבאדם) בתפקיד הראשי. מהדורת קריטריון שכוללת הקדמה מצולמת של פיטר בוגדנוביץ', ראיון עם המעצב, וחלקו השני של סרט התעודה שיצר ז'אק ריווט על רנואר.
העלילה עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית. כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.
רן מק'קורמיק עובר מביתו שבשיקגו לעיירה קטנה ומתקשה להאמין כי מוזיקת רוק וריקודים הוצאו שם אל מחוץ לחוק עקב חוק שהעביר נוצרי שמרן וקנאי. עם טקס הסיום מעבר לפינה, החברים תולים ברן את התקווה האחרונה להרמת ה-"אמברגו" מחייהם היום-יומיים, ובעזרת חברתו החדשה, זה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות.
על ג'ונתן ריבס (פיטר גלאגר) מוטלת המשימה להחדיר סגנונות מודרניים לאקדמיה האמריקאית לבלט ומגייס כוריאוגרפים מובילים לגייס רקדנים שיתחרו במחנה בו זוכים זוכים להצטרף לאקדמיה.