על רקע הסתיו השוודי הפסטורלי, טווה הבמאי בו ארנה ויבניוס סיפור מדמם על נקמתה של בחורה שדורדרה לזנות, סוממה, נאנסה ובדרך איבדה את עינה. הסרט בן 30 השנים שוחזר, שופץ והוכתר זה מכבר על ידי קוונטין טרנטינו כסרט הנקמה הקשוח ביותר בתולדות הקולנוע (והוא אמור לדעת...)
ארוטיקה מהפנטת שלא פוחדת לחרוג לתחום הפורנוגרפי, מעין "טנגו האחרון בפריז" לשנות ה-2000. ליילה ודייויד נפגשים במסיבה, ולמרות ששניהם מזווגים, הם יוצאים למסע סקסואלי לוהט, זה בחיקו של זה (ובין הרגליים, ובפארק, באוטו ואיפה לא...). אבל כשליילה מתחילה לרצות יותר מרק פורקן, דייויד נסוג ועכשיו היא צריכה לפתח כמה אינסטינקטים אגרסיביים על מנת לשמור עליו. עם לורן לי סמית' ("ישנן בנות") ואריק באלפור הזכור כחבר הראשון הסקסי ביותר של קלייר מ"עמוק באדמה". במאי: קלמנט וירגו.
אנה (גריי באי) היא בחורה רווקה מודרנית ועצמאית המתרכזת בעבודתה, וזהירה להסתבך ביחסים רומנטים. כל חייה זה רק תענוגות, זרים בלי קשר מחייב, ללא התחייבות, ללא פגיעות. היא רק עכשיו מצאה דירה חדשה, והיא רוצה לפתות את הידיד שלה האחרון פרנק (תומאס ראפט) לעבור לגור איתה. במקום זה היא מוצאת את קמילה (איילין דאלי) הדיירת הצעקנית והאוהבת, אשר משתפת את אנה בחוויות מיניות על אהבה והתחייבות. אך אז חבר מהעבר במקרה דופק על סף דלתה. ג'ואן (מארק סטיבנס), הגבר שחמש שנים קודם לכן שבר את ליבה של אנה. אנה מתפתה ונמשכת אליו וזה לא טוב, יותר מתמיד היא צריכה לחזור לחייה השמחים ולעבור הלאה. למרבה המזל היא מקבלת הצעת עבודה לעצב תלבושות לתיאטרון בפריז, רחוק מהפיתויים הרומנטים ככל האפשר... מתאים?