קודי ג'ארט הוא לא סתם גנגסטר קשוח. קודי הוא פסיכופאת עם בעיות אדיפאליות, זאב בודד המכיר בעובדה שבעידן החדש שבא אחרי מלה"ע השנייה, שיטותיו מיושנות-משהו. מאידך קודי הוא מעין טרוריסט מודרני - רוצח קר מזג המוכן להרוג ולהיהרג למען המטרה ולמען האדרת שמו. בתחילת הסרט הוא רוצח שני פועלי רכבת שיכולים לזהותו. כדי לא להישלח לכלא בעוון רציחתם הוא מתוודה על שוד שהתרחש בעיר אחרת ונשלח לתקופת מאסר קצרה. כאן הוא מתיידד עם אסיר אחר, שהוא בעצם שוטר סמוי, והעלילה מובלת אל סיום אפוקליפטי מדהים... ג'יימס קגני, גדול הכוכבים של ז'אנר הגנגסטרים משנות ה-30, חוזר כאן אל חברת "וורנר" שבנתה אותו ואל סוג התפקידים שעשו לו את שמו. אבל כאן מדובר ביותר מאשר סתם סרט ז'אנר. כל הכללים של סרטי הפשע מנוצלים כדי להעלות חזיון פסיכולוגי סבוך בו באים לידי עימות הישגים מול כישלונות, קידמה מול נוסטלגיה, הגשמה מול אשמה. כל הנ"ל, בצירוף שרביט הבימוי הבוטח של ראול וולש הגדול, הופכים את "להט לבן" לאחד השיאים הגדולים של סרטי הפשע לדורותיהם.
אחד מלהיטי הז'אנר הבולטים משנות ה-80. ניסוי חייזרי חודר לגופו של סטודנט בשנות ה-50. הסטודנט מוקפא, אבל בטעות מופשר שלושים שנה מאוחר יותר, כששני תלמידי קולג' צריכים להביא גופה לטקס התקבלותם לאחווה. ההפשרה משחררת את היצור החייזרי נוטף הרנותיו לזומבים.עד מהרה הקולג' כולו הופך לגוויות מהלכות.
שלוותה של עיירה קטנה בארצות הברית מופרת כאשר הנשיא עומד לעבור דרכה, וחבורה של פושעים מעוניינת לנצל את ההזדמנות כדי להתנקש בחייו. יש שאומרים שלי הארווי אוסוולד צפה בסרט ימים ספורים לפני שירה בקנדי, ועותקיו נגנזו לאחר אותו יום בדאלאס. פרנק סינטרה בהופעה יוצאת דופן בפילם נואר הקלאסי של לואיס אלן.
מותחן שקט על קבוצת שורדים המשתפים פעולה כדי להימלט יחד מעיירה קטנה בקוויבק, שמשתוללת בה מגפת זומבים.
בדיוק כשמקס עומד להיפרד מהחברה שלו, היא נדרסת על ידי אוטובוס. בדיוק כשהוא מתחיל קשר עם בחורה אחרת... היא חוזרת מהמתים כזומבית ומבטיחה לו שיישארו יחד לנצח.
מחלת הפרה המשוגעת היכתה את אזורי הכפר במחלה הקשה, וחלק גדול מהפרות נמלטו מהשחיטה שהייתה צריכה להתבצע, בגלל ההדבקות במחלה. במקום זאת הם הפשיטו את המחלה בכל השטח הכפרים כשהם מסתובבים חופשי, ועכשיו הם חוזרים ומקיפים את אזורי הכפרים במטרה ברורה לאכול אותם בתור בשר חי, שכהם עצמם נהפכים לזומבים.