בתרגום חופשי משפת הופי, "קויאאניסקאטסי" פירושו חיים לא מאוזנים (או חיים הקוראים לשינוי). הסרט הוא מבט פנורמי על החיים באמריקה, בלי פירושים, ללא עלילה. באמצעות אפקטים קולנועיים עוצרי נשימה - הילוך מהיר, הילוך איטי, זוויות צילום מקוריות, המוסיקה של פיליפ גלאס ועוד - לוקח אותנו גודפרי רג'יו מן הציורים האינדיאניים והנוף הפרוע אל האורבניזציה והשימוש בטכנולוגיה גרעינית.
עוד דמות משנית אך מרכזית בטרילוגיה, המאפיונר הסרבי וחסר הרחמים מילו (שהדים ממנו נמצאים בדמות הסדיסטית שמגלם אלברט ברוקס ב"דרייב"), קיבלה לעצמה סרט שלם, שהוא גם החותם את הטרילוגיה. למרבה הצער, החלק השלישי הוא החלש שבחבורה (ובכל אוסף סרטיו של הבמאי), ונראה ברגעיו הטובים כמו פרק לא מסעיר של "הסופרנוס".
ב-1990, באזור ה-"בדלנדס" של דרום דקוטה, גילה הפליאונטולוג פיט לרסון וצוותו מאובנים של טירנוזאורוס רקס במצב יוצא דופן – כ-80 אחוז מהשלד היה שלם, מה שהופך אותו לשלד השלם ביותר שהתגלה מעולם. לרסון תיכנן להביא את השלד למוזיאון ולהמשיך לבחון אותו, אך גורמים ממשלתיים נכנסו לתמונה וטענו שאין לו שום זכות חוקית על השלד. הבמאי טוד דאגלס מילר עוקב אחר מאבקו בן העשור של לרסון להשיב אליו את התגלית הייחודית.
דייב הוא שוטר מקוף במיאמי פלורידה אשר נחשף ממש במקרה לקרינה רדיואקטיבית שגורמת לו להיות בעל כוחות על טבעיים. אט אט הוא נחשף לכוחותיו ומגלה שהוא יכול לראות מעבר לקירות, להזיז דברים במבט, להיות מהיר מאוד ואפילו לקפוץ מבניין רב קומות מבלי להיפגע פשוט סופר שוטר אך יש גם בעיה קטנה כאשר הוא נחשף לצבע אדום כוחותיו נעלמים וזה יכול לקרות ממש ברגעים החשובים. יחד עם המפקח הקשוח הם ימצאו במהרה את עצמם בסדרה של מצבים והרפתקאות סופר קומיות.
פופאי המלח משייט לעיירה מוזרה בשם סוויט-הייבן, שם יכיר שלל דמויות. וימפי, אדם חובב המבורגרים; אוליב אויל שתהפוך לרעייתו; ובלוטו, פיראט עצום ממדים ומרושע שמציק לאנשי העיירה ללא סיבה נראית לעין. פופאי נעזר בתרד כדי לעצור את ההצקות של בלוטו, ובדרך מוצא גם את הכלכלב האבוד שלו.