סרט שהוא נקודת ציון חשובה בקולנוע האיטלקי, לדעת רבים – מבשרו של הניאוריאליזם האיטלקי. התסריט הוא עיבוד חופשי, (חסר זכויות) ל"הדוור תמיד מצלצל פעמיים", של ג’יימס קיין. נווד מתאהב באשת פונדקאי, והם מחליטים לחסל את הבעל, שעומד בדרכם. בהשפעת הקולנוע של רנואר וקארנה והרומנים הנאטורליסטיים של ג’ובני ורגה, מעניק ויסקונטי משמעות חברתית עמוקה למלודרמה הקיצונית שכתב קיין. זהו גם אחד העיבודים האירוטיים ביותר לרומן זה. למרות שהוא נוצר בימי הפאשיזם, מצליח ויסקונטי ליצור סרט אמיץ וליבראלי, הן מבחינה נושאית והן מבחינה סגנונית.
סרט הביכורים של שיין קארות' ובכיכובו, גרף שני פרסים בפסטיבל סאנדאנס, משום שהוא משלב עלילה מדע בדיונית עם תחכום נרטיבי ודיאלוגים שנונים ומקוריים, והכל בתקציב אפסי למדי. צמד גברברים מפתחים בגראז' של ביתם מכונה מוזרה שעושה כל מיני דברים מעניינים בתחום הפיזיקה והמטא-פיזיקה. יצירה קטנה על המגבלות הגדולות של המוח האנושי וגם על היכולת לפרוץ אותן. חכם ומאתגר שכלית.
פיטר – בעל, אב ועובד מסור, חי חיים אידאלים, גם אם מעט משעממים – אלא שפיטר חולם חלומות מציאותיים ביותר, חלומות בהם חייזרים אלימים תוקפים את כדור הארץ. מיום ליום גוברת בו התחושה שהחלומות האלה הם לא סתם חלומות – הם ניבוי של אירועים שעתידים לבוא, ויום אחד החייזרים אכן תוקפים – אותם חייזרים שמופיעים בחלומותיו של פיטר. לפתע הוא המפתח להצלת המין האנושי, כי הוא יודע מה הולך לקרות, ואולי הוא גם יכול לעצור את זה.
מינה סוברי (אמריקן ביוטי) משחקת בצורה בלתי נשכחת את ברנדי, בחורה שמכורה למסיבות, עובדת מאוד קשה כאחות סייעת. יום אחד ברנדי במקרה מתנגשת עם מכוניתה בחסר-בית (סטפן ריאה), ומעיפה אותו ישר לשמשה הקדמית של הרכב. ברנדי שלא רוצה לסכן את הקידום בעבודתה, מחליטה לא לקחת את חסר-הבית הנפגע לביה"ח, היא לוקחת אותו לגראז' שבביתה ללא שום עזרה רפואית. אך במהרה הפסיכו שבה יוצא ואז נוצר המשחק של שובה ושבוי שניצבים אחד מול השני בקרב מזעזע ועקוב מדם רק כדי לשרוד.
ארתור בישופ חשב שהעבר הרצחני שלו מאחוריו, בדיוק כאשר אויבו המושבע חוטף את אהבת חייו. כעת עליו לבצע שלוש התנקשויות בלתי אפשריות במקומות שונים מסביב לעולם, ולהציגן בתור תאונות.
חייו של צעיר מתהפכים כאשר המצלמה שלו קולטת רצח שהתרחש בעיירה הכפרית 'קאט בנק'.