סרט שהיה מועמד לאוסקר על סרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, ואילו זיכה באוסקר את התסריטאית שלו, איימי ברג. הסרט חקר את תופעת ההתעללות המינית בילדים קטנים בכנסייה קתולית.
לפני עשר שנים הוכנסה למערכת הלימודים בשני בתי ספר יסודיים בניו-יורק תכנית חלוצית של ריקודים סלוניים. ב- 2004 כבר ריחפו ופיזזו את הטנגו, הרומבה והפוקסטרוט ילדים ביותר מ- 60 בתי ספר. בסוף כל שנה מתקיימת תחרות וחמשה זוגות ילדים רקדנים מכל בית ספר מפגינים את כישוריהם בחמישה סגנונות ריקוד שונים. הסרט עוקב אחר שלושה בתי ספר בדרך הארוכה מהשיעור הראשון ועד הקידה. רוב הילדים המשתפים הם בגיל 11, רגע לפני ההתבגרות, כשבין הבנים והבנות שורר מתח של מבוכה וחוסר בטחון ביחס למין השני, אפילו בסיטואציה תמימה של ריקוד. סרט מרגש ונוגע ללב, שהוא יותר על החיים מאשר על ריקוד