בשנת 1935 כאשר האירים נוטים לעזוב את אירלנד כדי לנסות למצוא אפשרויות פרנסה טובות יותר באמריקה. מחליטה אנג'לה מק'קורט, בעקבות מות התינוקת שזה עתה נולדה, יחד עם בעלה המובטל והאלכוהוליסט וארבעת בניהם, לעזוב את "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", שם חיפשו את מזלם ולחזור לאירלנד שעליה פרנק הבן הבכור במשפחה שמע : "שזו ארץ בה אין עבודה ואנשים מתים מרעב והזנחה". קבלת פנים קרה מחכה להם בלימריק. שם חיה משפחתה הקתולית של אנג'לה, שכועסת עליה בגלל שנישאה לפרוטסטנטי מבלפסט שאינו "מתאים" למשפחה. למרות האיבה והכעס מעניקה להם משפחתה של אנג'לה סכום כסף קטן כדי שיוכלו להתארגן. עבודה הם לא מצליחים למצוא והדבר היחיד שאביו "הלא יוצלח" של פרנק מסוגל להעניק אלו סיפורים, סיפורים שפרנק לא יישכח כל ימי חייו.
החיים של התסריטאי בן אנדרסון הם כבר לא חיים: אשתו עזבה אותו ולקחה את בנו איתה, והתחיל לשתות, והרבהה. אלכוהול הפך להרגל ובמשרד כבר לא יכולים להתמודד איתו. הוא נהיה יותר ויותר מבודד והוא מטריד נשים בברים בגלל שהוא רוצה לשכב איתן. כשהוא מפוטר מהעבודה, הוא מחליט לעזוב הכל ולעבור ללאס וגאס ולשתות את עצמו למוות. בלאס וגאס הוא פוגש את שרה, זונה שמאבדת את הסרסור שלה ונשארת לבד. ביחד הם מוצאים שלאס וגאס יכולה לתת את התשומת לב שעלובי חיים כמוהם צריכים. בן מבטיח שלעולם לא לבקש משרה לוותר על הזנות, ושרה נשבעת לעולם לא לבקש מבן להפסיק לשתות. אך כשמצבו של בן מחמיר, שרה מפרה את השבועה ובן עוזב. אך עד מהרה הם מבינים שאינם יכולים עוד לחיות זה בלי זה. הנאהבים מתאחדים בשעה שהרומן שלהם מגיע לשיא כואב אך יפהפה.
מייקל דאגלס מככב בסרטו של ריצ'רד אטנבורו, שורת המקהלה, סיפור על הקשיים והמהמורות של עולם התאטרון. זאק (מייקל דאגלס) בוחן רקדנים למיוזיקל חדש בברודווי, ומסנן מתוך ההמונים קבוצה קטנה של רקדנים שאפתניים, הרוצים להיבחר לשורת המקהלה של המחזה. אחרי שצימצם את מספרם ל-16 רקדנים, נשים וגברים, זאק מבקש מכל אחד מהמתחרים לצעוד קדימה ולעמוד תחת אורות הבמה. שם הוא שואל אותם על חייהם ועל שאיפותיהם. תוך שהוא חוקר אותם על עברם, זאק מתעמת עם עברו-שלו, כשחברתו לשעבר, שילה, שהייתה פעם שחקנית מצליחה, מחפשת כעת עבודה...