השנה היא 1904, המקום - לונדון. בארי, סופר צעיר, מפתח ידידות אמיצה עם ילדי שכניו היתומים מאב ועם אמם החולה. הוא מוצא את עצמו שואב מהם השראה לכתוב מחזה על מקום קסום שבו אנשים לא גדלים או מתים, מקום ללא דאגה - ארץ לעולם לא. בארי הופך לתחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאמם החולה. למרות הספקנות הרבה של הסובבים אותו הסיפור הופך למחזה וחייו של בארי ושל האנשים הקרובים לו ישתנו בעקבות ההצלחה.

לוקה שטיינר, יהודי גרמני שמצא מקלט בפריז מאז עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלץ לצאת לגלות בשנית ולעזוב את צרפת. הוא משאיר את אשתו, מריון, לנהל את התיאטרון היוקרתי שלו, תיאטרון מונמאטר. מריון חייבת להמשיך את פעילות התיאטרון, אך הדבר כרוך בקשיים. כיצד תוכל מריון לדעת, בתקופה נוראה של צרות כה קשות, היכן נמצאים ידידיה או אויביה? דרך תהפוכות אישיות והיסטוריות רבות, התנהגותה של מריון שטיינר וחבריה היא ביטוי נוסף לאמירה האמריקאית המפורסמת "ההצגה חייבת להמשך". טריפו בסרט נוסף על אהבתו לקולנוע, באווירה של כיבוש וקלאוסטרופוביה בצורה היפה ביותר

קבוצה של צעירים בני מיעוטים מפרברי פריז מתרגלת קטע מהמחזה משחקי אהבה וסיכוי מאת מריבו לשיעור הצרפתית שלהם. עבדלקרים, או קרימו, שבתחילה אינו משחק בהצגה, מתאהב בלידיה. על מנת לנסות לפתות אותה, הוא מקבל את התפקיד של ארלקין ומצטרף לחזרה. אבל הביישנות והסרבול שלו מונעים ממנו להשתתף בהצגה כמו גם להצליח עם לידיה.

סיראנו דה ברז'ראק מהפנט במשחקי מילים שנונים בדו קרב מילולי או ביכולות חרבו בדו קרב אמיתי. אך, הוא משוכנע שהמראה שלו מותיר אותו לא ראוי לאהבה של חברתו הקרובה, רוקסן מלאת החן, סיראנו טרם הצהיר על רגשותיו כלפיה - ורוקסן התאהבה ממבט ראשון בכריסטיאן.