משפחת טננבאום היא משפחה ניו יורקית אקסצנטרית, בצורה מאוד יוצאת דופן, כל בני המשפחה הם גאונים, כל אחד בתחומו שלו. האב הוא רויאל טננבאום, האם את'לין היא ארכאולוגית אמביציונית. לשניים יש שלושה ילדים, הבת, מרגו היא תסריטאית מחוננת. הבן הראשון צ'אז הוא איש עסקים מצליח עם חוש לנדל"ן, והבן השני, ריצ'י הוא כוכב טניס. אך כשרויאל עזב את הבית והותיר את אשתו וילדיו, הכל התפרק כשבני המשפחה נותרו עם תחושה של בגידה. עכשיו, אחרי 20 שנה, רויאל מתחזה לחולה כתירוץ להתאחד מחדש עם משפחתו המנוכרת.
חמישה סיפורים אנושיים סביב לחנות טבק ברוקלינאית המנוהלת ע"י אוגי (הארוי קייטל) שמהווה את הציר המרכזי של הסרט. וויין ("מועדון שמחת המזל") וואנג מגיש סרט מענג המבוסס על תסריטו הראשון של הסופר פול אוסטר. במהלך הסרט אנו מתוודעים ללא פחות מ15- דמויות - מרביתן מגולמות ע"י כוכבים מהשורה הראשונה. התוצאה היא חווייה יחודית שמזכירה את תשבציו הקולנועיים של רוברט אלטמן. ההנאה הצרופה שבמלאכת הכנת "עישון" הובילה מיד להפקת "מוציאים עשן".
גיבור "תודה שעישנתם" הוא ניק ניילור, הדובר הראשי של "ביג טובאקו", המתפרנס מהגנה על זכויות המעשנים ויצרני הסיגריות בתרבות הניאו-קפדנית של היום. מעומת על ידי קפדני בריאות הנחושים בדעתם להחרים טבק וסנטור סתגלני המעוניין לשים תוויות רעל על קופסאות סיגריות, ניק הולך על מתקפת יחסי ציבור, דוחה את סכנות הסיגריות במופעי אירוח בטלוויזיה ומגייס סוכן-על הוליוודי בכדי לקדם עישון בסרטים. המוניטין החדש של ניק מושך את תשומת ליבם של המנהל הראשי של חברת טבק וגם כתבת חוקרת של עיתון יומי משפיע מוושינגטון. ניק טוען כי הוא רק עושה את הנדרש בכדי לשלם את המשכנתא, אבל הוא מתחיל לתהות לגבי איך העבודה גורמת לו להיראות בעיני בנו הצעיר, ג'ואי.
אוסף מפגשים של סלבריטאים על אינספור כוסות קפה וכמות בלתי נדלית של טבק, מה שהתחיל כפרוייקט של סרטים קצרים שקובצו יחד בידי אחד מחשובי הקולנוע העצמאי באמריקה, ג'ים ג'רמוש ("גוסט-דוג", "נרדפי החוק"). אז על מה יש לדבר? על התמכרות וכוכבות, על הבנליה של החיים ושאר זוטות. בתפקיד עצמם מופיעים רוברטו בניני ("החיים יפים") בקטע שצולם כבר ב-1986; סטיב בושמי ("כלבי אשמורת"); המוזיקאים איגי פופ וטום ווייטס; קייט בלאנשט ("אליזבת'"); ביל מאריי ("אבודים בטוקיו"); ועוד רבים. שחור-לבן ומה שביניהם.
בת 30 ומשהו העובדת בחברה להוצאה לאור בלונדון, ומחליטה לעשות כל מאמץ להכיר גבר רציני, שאיתו תוכל למסד את חייה. היא מקבלת עצות לא כל כך מועילות מחבריה ג'וד, שאזה-שרון ותום. ועדיין, היא נקרעת בין שני גברים, דניאל, הבוס שלה, השרמנטי, המסוכן והבוגדני, ומארק דארסי, חבר משפחה ותיר שתחילה מעורר בה שיעמום.
ברון בקר מתעמת עם כל העולם ואשתו (וגם עם אשתו האישית) במערבון קומי שבו אינטרסנטים פוליטיים מנסים לנגוס לו בחווה כשבמקביל האישה בבית עושה לו את המוות. כשג'ורג' וושינגטון מקלינטוק (לא פחות!) שוכר אלמנה צעירה לעבודה כטבחית, מעורר המינוי את זעמה של אשתו הקנאית שבטוחה שהוא בוגד בה. ג'ון וויין, מורין או'הארה (מה יפית עמק נוי, ריו גראנדה) ובנו החתיך של וויין פטריק וויין, בסרטו של אנדריו וי. מקלאגלן (צ'יסום).
עולם הנוצץ של ניו-יורק סיטי, רבקה בלומווד היא נערה שאוהבת לעשות חיים ובמיוחד מצטיינת בקניות, אולי קצת יותר מדי מצטיינת. היא חולמת על עבודה במגזין האופנה האהוב עליה אבל לא מצליחה להשתחל לשם. עד שבאופן מפתיע היא מוצאת עבודה בתור כותבת טורים עבור מגזין כלכלי של אותו מו"ל. כשחלומותיה מתחילים להיפך למציאות, היא מנסה בכל האמצעים העומדים ברשותה להתנער מן העבר.
בתחילת שנות ה-80, שתי חברות, בובי ודיאנה, עושות את צעדיהם הראשונים בעולם האמיתי בניו יורק. הן עובדות כעורכות ספרים ומבלות את זמנן החופשי במועדון דיסקו מקומי. הסרט עוקב אחר הנשים כאשר הן מתבגרות, מתאהבות ומנסות למצוא את מקומן בעולם.
מבוסס על סדרת הקומיקס של הקריקטוריסט המחתרתי רוברט קראמב, סרט הפולחן "פריץ החתול" מתבונן באידיאלים של שנות השישים בעיניים ציניות להפליא. זהו עולם בו השחורים מצויירים בעורבים, השוטרים הם חזירים, הרבנים היהודים אריות, וחתולים - כמו פריץ הסטודנט ב-nyu - מחליפים את הבחורים הלבנים אכולי רגשות האשר הרוצים להיות משוררים אך, בעיקר מעשנים גראס ועוסקים במין קבוצתי עם כל בחורה העוברת בסביבה. לאחר שהתפרצות שוטרים לאורגיית הסמים הפכה את פריץ לעבריין נמלט מהחוק, הוא מעלה באש את מעונות הסטודנטים באוניברסיטה, ושם פעמיו לדרכו ההזויה בחיפוש עצמי. החתול הקרוע גונב מכונית, מתחיל מהומה על רקע גזעני בהארלם, ולבסוף מוצא עצמו תקוע מחוץ לסן-פרנסיסקו עם חבורת מהפכנים סדיסטיים המונהגת על ידי ארנב אופנוען נרקומן. 'החתול פריץ'; היה לסרט פולחן מייד עם יציאתו מעצם העובדה שהיה לסרט המצויר הראשון שדורג כסרט "פורנו", אם כי מסריו החתרניים בנוגע לסמים, גזענות וחיפוש עצמי, מודגשים הרבה יותר מאשר סצנות הסקס הגרוטסקיות והאלימות הגרפית. לאוהבי סרטי הקאלט מובטחת הנאה צרופה