פאוסטה לקתה במחלה המכונה "חלב הצער", מחלה שינקה מחלב אמה. מקור מחלה זו אינו בחיידק או בדלקת אלא באונס ובהתעללות שחוו נשות פרו בשנות הטרור. שיר אימה שנהגה האם לשיר לפאוסטה מילדות לימד אותה על מאורעות העבר, והיא ממשיכה לשמר אותם בגופה שלה. כאשר אמה של פאוסטה מתה בפתאומיות פורצת שרשרת אירועים לא צפויים המשנים את חייה באורח דרמטי. היא נאלצת להתמודד עם פחדיה האיומים ולצאת למסע של שחרור. הבמאית הפרואנית קלאודיה יוסה יצרה סרט מרהיב, מטלטל ורב-עצמה על טראומה של נשים העוברת מדור לדור. הסרט זכה בפרס דוב הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 2009, כמו כן היה מועמד לפרס האוסקר.
אישה הופכת את חייה של אישתו החדשה של הגרוש שלה, לגיהנום עלי אדמות.
שאנון מקמאנוס היא אמא חד הורית, שהתגרשה לאחרונה, ומנסה לשרוד בניו-יורק ביחד עם בנה בן ה-5, טרבור. שאנון עובדת כנהגת לימוזינה, על-מנת להמשיך ולהתקיים. בערב חג-המולד, מקבלת שאנון שיחה ובה קריאה להגיע עם הלימוזינה לאסוף לקוח חשוב אשר מוכן לתת די הרבה כסף עבודה העבודה הזאת. למרות ששאנון מעדיפה לבלות את ערב החג עם בנה, היא גם צריכה את הכסף, ולכן מחליטה לצאת לעבודה. שאנון מקבלת הוראה לקחת את פרד, בחור די מוזר וחריג, לכל מקום אשר יחפוץ בו. הבעיה היא, שפרד רוצה ללכת לכל מקום בעיר ולבזבז כסף בכל מקום. במהלך מסעם המשותף בערב-החג, פוגשים השניים באיש תקשורת בשם פיטר, השניים לא מודעים לעובדה שהם קרובים אליו יותר ממה שהם חושבים.