סיפורה האינטימי של משפחה איטלקית לאורך ארבעה עשורים. שני אחים, ניקולא ומתיאו, גדלים יחד ומתחלקים בכל: בחברים, בתקוות, בחלומות. אבל הם גם מאוד שונים. האחד נשמה טובה, השני נשמה מעונה (ויפה כמו אפולו) ושניהם מקסימים בתכלית. השניים מוצאים עצמם שוב ושוב בשולי האירועים המרכזיים באיטליה, שמפגישים ומפרידים ביניהם פעם אחר פעם. הם יתבגרו, יפגעו, יאבדו חלומות, יטפחו אשליות, יפתחו את עצמם לחיים.הסיפור סביבם מתרחב ומשתדרג, הדמויות הולכות ומעמיקות ובסוף נצטער להפרד מהן. מבלי לאבד את האינטימיות, הסרט צובר מימדים של אפוס משפחתי היסטורי, אינטיליגנטי וסוחף, שכולו הומניזם ונדיבות רגשית.
סרטו האחרון של ג'יימס דין, שיצא לאקרנים רק לאחר מותו. החוואי הטקסאני ביק בנדיקט (רוק הדסון, הקץ לנשק) מגיע למרילנד כדי לרכוש סוס שזכה בפרס. בינתיים הוא גם מתאהב בביתו של הבעלים, לסלי (אליזבת טיילור, אילוף הסוררת), נושא אותה במהירות ושב איתה לחוותו. היריבות בין משפחתם לבין הבוקר שהופך לאיל נפט, ג'ט רינק (ג'יימס דין, מרד הנעורים), מובא באפוס הנפרס על פני שני דורות. עשר מועמדויות לאוסקר ופסלון אחד לבמאי ג'ורג' סטיבנס (יומנה של אנה פרנק).
ג'סיקה לאנג ("סיפורי דגים") וטומי לי ג'ונס ("הנמלט") מככבים בגרסה הטלוויזיונית למחזהו המפורסם של טנסי וויליאמס. מגי נאלצת להתמודד עם תשוקותיה חסרות המענה אל מול בריק, בעלה האדיש והנכה רגשית. כשהמשפחה כולה מתכנסת לרגל יום הולדתו ה-65 של אביו של בריק, הכל עולה אל פני השטח ומגיע לידי רתיחה. בימוי: ג'ק הופסיס.
"אם אתה לא יכול לשנות את העולם, תשנה את עצמך" הוא המוטו של הסרט זוכה פרס "דב הזהב" בפסטיבל הסרטים בברלין השנה. דרמה מרגשת, בעלת עוצמות נדירות, המתארת את סיפורם של קאהיט וסיבל החיים בגרמניה, שניהם ממוצא טורקי. לקאהיט, בן 40, אלכוהוליסט ומסטול תמידית, נמאס לגמרי מחייו והוא מחליט להיכנס עם רכבו בקיר בטון. הוא שורד - ובבית החולים פוגש את סיבל הצעירה, המשכנעת אותו להתחתן איתה נישואים פיקטיביים כדי שתוכל להישאר בגרמניה ולהימלט ממשפחתה הטורקית השמרנית. השניים מתחתנים ואיחוד בין שתי נשמות אבודות מתרחש, אל עבר אהבה גדולה. הנישואים הפרקטיים מתפתחים לכיוונים לא צפויים: בתחילה, רק קאהיט מתאהב בסיבל, אך מאוחר יותר גם סיבל מגלה את רגשותיה כלפיו. אבל קאהיט עדיין לא השתלט על האגרסיות שלו, וסיבל יותר מדי אגוצנטרית מכדי להבחין עד כמה היא פוגעת בו. רק כשהעניינים מובילים לאסון, מצליחים השניים להבין את מהות האהבה...
מל גיבסון ומארק לי מציתים את המסך כשני אצנים אוסטרליים צעירים המגוייסים לצבא הבריטי ונשלחים לקרב ההרסני בגאליפולי, תורכיה, בזמן מלחמת העולם הראשונה. הסרט נחשב כיותר סרט "אנטי מלחמה", והוא לא כמו שאר סרטי המלחמה ההיסטוריים, אפילו שהוא מתוייג כ "Rare Movie" ולקח זמן רב עד ששוחרר ב Wide Screen, הוא עד היום נחשב לאחד מסרטיו המצליחים ביותר של הבמאי פיטר ווייר, אחד מסרטי המלחמה הטראגיים.
סיפור התבגרותם של שני אחים בעיירה איטלקית קטנה בשנות ה-60 וה-70, על רקע מעורבותם בקבוצות פוליטיות. אצ'יו חוזר לבית הוריו לאחר שלא הסתדר במוסד החינוכי בו שהה, ומתקשה להתאקלם חברתית ולהתמודד עם העדפתם של הוריו לאחיו הגדול מאנריצו. בבגרותו הוא מצטרף לקבוצה ניאו-פשיסטית, אך נבהל כשמנהיג הקבוצה שם את מאנריצו (עכשיו מנהיג פועלים קומוניסטי) כמטרה להתנכלות.
הסרט עוקב אחר 120 ילדים בגילאי 12-17, אשר התנדבו לסחוב תחמושת על גביהם, במסע המפרך בשלג העמוק וההרים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
החיים לא מחייכים לברקלי מיקלסון. הוא נאבק לסיים את הדוקטורט כשהוא שומע שאביו, אלי, זכה בפרס נובל לכימיה. אלי הוא מדען מבריק אבל לחיות אתו זה לא תענוג. הוא יהיר, סרקסטי, ובוגד באמו של ברקלי בכל הזדמנות. וכאילו לא די במכה הזו, לפני שברקלי מספיק לעלות על הטיסה לאוסלו הוא נחטף והכופר הוא שני מליון דולר - סכום הזכייה בפרס. לאלי, כמובן, אין שום כוונה לשלם את הכופר, ומכאן מתגלגל סיפור ארסי ומלא הפתעות על משפחה דיספונקציונלית, על תשוקה ובגידה, ובסופו של דבר קצת נקמה מתוקה.