לאחר אשפוז ממושך במוסד פסיכיאטרי חוזרות שתי האחיות, גיבורות הסרט, הביתה. בבית מחכים אביהם ואמם החורגת והרעה. יום אחד נוסעת האם העירה, והבת הבכורה מגלה שאחותה הצעירה נעלמה. בעקבות חיפוש בכל הבית היא מגלה כתמי דם מסתוריים. אימה קוריאנית מצמררת ומשובחת ביותר. האמריקאים כבר מתכננים רימייק משלהם.
מג אלטמן היא גרושה טרייה שמוצאת עצמה לכודה בתוך חדר בבית שלה. זהו חדר סודי המוגן כולו כמקלט. החדר נבנה למקרה של פריצה אל הבית. עכשיו מוצאת עצמה מג יחד עם בתה הצעירה ,שרה, במשחק מורט עצבים של חתול ועכבר מול האנשים שפרצו לביתה ומאיימים עליה ועל בתה. אלא שהחדר עצמו הוא מטרתם היחידה של הפורצים. הדבר היחיד שהם רוצים נמצא בתוך החדר הזה, שבנוי מארבעה קירות בטון, כולל קו טלפון חבוי ומערכת איוורור נפרדת ומערכת של מצלמות המאפשרת לראות את הנעשה בכל פינה בבית. החדר מוגן מהעולם החיצוני ע"י דלת פלדה בלתי חדירה.
בליבה של איווה, חמישה אקדמאים ליברלים חולקים בית, גינה וארוחות ערב של ימי ראשון שתמיד מלאות בשיחה וביקורת חברתית. כאשר נהג משא גס ואלים מאיים על אחד מהם הוא מעלה אותם על הדרך לשרשרת רציחות רדיקאלית המשתלבות תמיד עם דעתו הפוליטית של הקורבן התורן. קומדיה שחורה קלאסית משנות ה-90.
סרט אימה דל תקציב שזכה להצלחה קופתית מפתיעה ברחבי העולם, לא מעט בזכות החסות של טרנטינו. תרמילאים אמריקאים המבלים באמסטרדם שומעים על מקום בסלובקיה בו יגשימו את כל הפנטזיות המיניות שלהם. כשהם מגיעים למקום צפויה להם הפתעה לא נעימה. פרט טריוויה שירמז על קורותיהם מרגע הכניסה להוסטל: בסרט השתמשו ב-150 גלונים של דם מלאכותי. הסרט נעשה בהשראת סרטי הזוועה של הבמאי היפני מיאיקה טקאשי ("אודישן") שגם מופיע כאן בתפקיד אורח קצרצר.
לטאת הענק שנוצרה ע"י קרינה גרעינית יוצאת לחצות ימים ויבשות. העיר ניו-יורק הופכת למגרש השעשועים שלה ולתושבים לא נותר אלא לברוח. בעקבותיה נמצאים כוחות צבא מלווים בד"ר טטופולוס ומצד שני התקשורת מחפשת את כל הסנסציות הקשורות בצעדיה ההרסניים של גודזילה. אודרי היא עובדת הטלויזיה היפה המחפשת את פריצת הדרך שלה ככתבת אמיתית, לצידה ויקטור הצלם שמצליח לתפוס ראשון את הלטאה במצלמתו, ופיליפ רוש הוא צרפתי מוזר שלא ברור מה הוא מחפש.
עלילותיו של קנדימן בפעם השלישית. קרוליין, בתה של אנני, מהסרט הקודם, שבה כבחורה בשנות העשרים לחייה. לאחר פטירתה של אמה, היא משנה את שם משפחתה ועוברת מניו אורלינס ללוס אנג'לס. כדי להחזיר לדניאל רוביטייל את כבודו, היא נעזרת בידיד, מיגל, כדי לפרסם את ציוריו המהוללים של דניאל. אך כשמיגל מחליט לפרסם את תערוכתו תוך שימוש בכינוי 'קנדימן' ותוך סיפור מעלליו, הוא משיב את קנדימן לעולמינו ומאלץ את קרוליין לשוב למלאכת משפחתה - השמדת המיתוס הבלתי מנוצח של קנדימן.